לב נשבר
בס"ד
* לב נשבר *
רבינו ז"ל אמר, כשאדם כל היום בשמחה אזי בנקל לו ליחד לו שעה ביום לשבר את לבו ולהשיח את אשר עם לבבו לפני השם יתברך, אבל כשיש לו עצבות חס ושלום קשה לו להתבודד ולפרש שיחתו, וביותר בשעת התפילה צריכין להכריח עצמו בכל כוחותיו לזכות לשמחה, ואמר, כי לזכות לשמחה זה קשה וכבר להאדם לזכות לזה יותר משאר כל העבודות, וענה ואמר, כפי הנראה שאי אפשר לבוא לשמחה כי אם על-ידי ענייני שטות, לעשות עצמו כשוטה, ולעשות ענייני צחוק ושטות וכו`, ורק על-ידי-זה באין לשמחה, וכשהאדם זוכה לשמחה אזי השם יתברך בעצמו שומר אותו ומציל אותו מפגם הברית.
ואמר, לב נשבר ועצבות אינו עניין אחד כלל, כי לב נשבר הוא בלב, אבל עצבות הוא בא מן הטחול, ועצבות שהוא מהטחול היא סיטרא אחרא והקדוש-ברוך-הוא שונא אותה, אבל לב נשבר הוא חביב לפני השם יתברך, כי לב נשבר יקר מאוד מאוד בעיניו יתברך, והיה טוב שיהיה לו לב נשבר כל היום, אך אנשים כערככם יכולין לבוא מלב נשבר לעצבות, על-כן צריכין ליחד איזה שעה ביום שיהיה לו לב נשבר, דהיינו להתבודד ולשבר לבו לפניו יתברך, אבל שאר כל היום כולו יהיה רק בשמחה, להתאמץ ולהתגבר שלא יהיה לו לב נשבר רק איזה שעה ביום, ועצבות כלל לא, ושאר כל היום יהיה בשמחה.
ואמר, שעצבות הוא כמו מי שהוא בכעס וברוגז, כמו שמתרעם ומתלונן עליו יתברך חס ושלום על שאינו עושה לו רצונו, אבל לב נשבר הוא כבן המתחטא לפני אביו, כתינוק שקובל ובוכה על שנתרחק ממנו.
והכלל שצריך ליזהר מאוד מאוד להיות בשמחה תמיד, ואפילו אם הוא כמו שהוא, דהיינו שהוא חס ושלום רחוק מאוד מהשם יתברך, אף-על-פי-כן יש לו לשמוח מאוד שלא עשהו גוי, ובשמחה זו יכולים לעבור את זה העולם כל החיים, ושמחה תלויה באמונה, כפי שמאמין בו יתברך ומאמין במצוות כן שמח בו יתברך.
תפילה שהיא בשמחה היא ערבה ומתוקה להשם יתברך.
(ספר-המידות, אות תפילה, סימן פ"א)
ע"פי דברי כ"ק מוהרא"ש שליט"א הצדיק מיבנאל.
