ביזיונות
בס"ד
אנ"ש מספרים שבעיר פרימישלאן, היה חייט אחד, ושם היה דר גם-כן הרב הקדוש ר` מענדלי, הנקרא בפי כל ר` מענדלי פרימישלאנער זי"ע, והיה תלמיד הבעל-שם-טוב זי"ע, והחייט הזה היה תמיד מחרף ומבזה את הרה"ק ר` מענדלי בלי הפסק יום אחד, בביזיונות גדולות בלי שיעור, והיה הרה"ק ר` מענדלי מקבל ממנו תמיד הביזיונות והקללות ששמע ממנו באהבה, כי כך למד מרבו רבינו הבעל-שם-טוב זי"ע, ופעם אחת הגיע רבו הבעל-שם-טוב זי"ע לעיר פרימישלאן, והרה"ק ר` מענדלי עשה סעודה גדולה עבורו, וקודם הסעודה אמר ר` הרה"ק מענדלי להחייט, עתה בקשתי ממך שאל תבזה אותי בפני רבי הבעל-שם-טוב זי"ע, ואם אין אתה שומע לי אזי אסגור הדלת בעדך, ולא תוכל לבוא לכאן, וראה הרה"ק ר` מענדלי שהחייט אינו רוצה, אלא בא דווקא לבזות אותו בפני רבו, ואז הלך הרה"ק ר` מענדלי והשליך אותו מביתו, ותכף כשישבו לאכול, היה החייט מסבב הבית, למצוא איזה חלון פתוח, עד שמצא חלון קטן, שפתוח להבית שהיו יושבים בסעודה, ומיד הרים קולו, בקללות ובביזיונות גדולות להרה"ק ר` מענדלי, עד ששמע הבעל-שם-טוב זי"ע, ושאל מי הוא זה ואיזה הוא? השיב הרה"ק ר` מענדלי לרבו הבעל-שם-טוב זי"ע, מה אעשה? תמיד הוא מבזה אותי בביזיונות כאלה, ותמיד אני מקבל באהבה, אבל עתה בפני אדוני מורי ורבי, לא רציתי שיבזה אותי, השיב לו הבעל-שם-טוב זי"ע, הלוואי שהיה לי אדם כזה שמבזה אותי בכל יום כמו שאתה זוכה, כי מעלת הביזיונות שאדם סובל מזולתו אין לתאר ואין לשער כלל, ורבינו ז"ל גילה לנו כי דייקא על-ידי הביזיונות והמחלוקת עולים בכל פעם במדריגות יותר עליונות, כי כל מה שמחרפין ומבזין ומדברים על האדם, מגביהין ומעלין אותו מדריגה אחר מדריגה, ור` אברהם בר` נחמן ז"ל התבטא פעם, שאדם היה צריך ללכת למקוה קודם שסובל ביזיונות, כדרך שהולכין למקוה לפני שמקבלין איזה מצוה גדולה, אך מחמת שהביזיונות באות פתאום ולכן לא יודעין מתי ללכת,
אשרי מי שמחזיק מעמד כשבא עליו חירופין וגידופין מזולתו.
כשבא על אדם איזה בושה, יצפה לישועה.
(ספר המידות, אות בושה, סימן י"א)
עפ"י דברי כ"ק מוהרא"ש שליט"א הצדיק מיבנאל.