אדם הסובל ממום או מכיעור פנים
בס"ד
* אדם הסובל ממום או מכיעור פנים *
אדם הסובל ממום בגופו או מכיעור פניו - עניין הגורם לו לקנא בבריאים ושלמים ולראות עצמו נחיתי ושפל, עליו להתבונן בדברים דלהלן שהבאתים בספרי "ישמח ישראל":
כלל גדול יהא בידך-חשיבות האדם לא נקבעת לפי מה שבני האדם מחשיבים, אלא לפי מה שהקב"ה מחשיבו.
אנו נמצאים בעלמא דשקרא. וכן בעולמנו - עולם השקר - אדם גבה קומה, יפה תואר ומראה, הוא המאושר והחשוב, ומשתייך לשכבה העליונה בציבור.
אולם כבר ראינו אצל שמואל הנביא, כשבא להמליך את אחד מבני ישי, ונתן עינו באליאב, אחי דוד, וסבר שמואל שודאי עליו נתכוון הקדוש ברוך הוא להמליכו, ומיד אמר לו ה' בנבואה (שמואל א' טז, ז): "אל תבט אל מראהו ואל גבה קומתו, כי מאסתיהו, כי לא אשר יראה האדם, כי האדם יראה לעיניים, וה' יראה ללבב".
והוא סוד גדול, שאם יתהלך עמו האדם, לא תמצא העצבות את מקומה אצלו. שהרי למי יש לאדם לעשות חשבון-אם לא לחכם הגדול ביותר, ולגיבור העשיר הגדול ביותר, או לכל מי שיותר בעל יכולת, שהלא אליו כל העיניים נשואות. ומי יותר גדול ומועיל לאדם יותר מבוראו?
ואם כן, אם עיני שכל לך, כל החשבון שלך יהא עד כמה אני חשוב בעיניו, ולא עד כמה אני חשוב בעיני בני אדם קרוצי חומר, מעוטי יכולת, שאין עומדים לו לאדם בשעת צרתו, מחלתו ועוניו.
שים עיניך וליבך אך ורק עד כמה מידת חשיבותך בעיני ה', וה' הלא לא מביט על מראה מכוער או יפה, שלם או בעל מום-אלו אינם ההבטות של ה' יתברך שלפיהן הוא מחשיב את האדם או משפילו. הבטתו יתברך-על ליבו הטהור וכשרון מעשיו של האדם, שלמות ויופי נשמתו, ולא על שלמות יופי גופו מביט ה' ולפיהן נקבעת מהות האדם.
{ואדרבא-בגמרא מסופר על רבי חנינא שביזתה אותו בת הקיסר לפי שהיה מכוער, ואמרה לו: "חוכמה נפלאה יש בך, אולם בכלי מכוער"
וענה לה: "במה שומר אביך את יינו?"
אמרה לו: "בכלי חרס".
אמר לה: "וכי זהו כבוד הקיסר להשתמש בכלי חרס?! לכי ואמרי לו, שישמור את יינו בכלי זהב ולא בכלי חרס".
ווכן עשה אביה ונתקלקל היין.
שאלה אביה: "מי אמר לך לעשות כן?"
ואמרה, רבי חנינא.
קראו אליו ואמר לו: "למה עשית כן?"
אמר לו: "תשובה נתתי לה על שאמרה לי 'חוכמה מפוארה בכלי מכוער'-כי כך דרך השמירה על החוכמה, כמו ששמירה על היין היא בכלי מכוער כחרס".
וכתבו שם התוספות, והלא ראינו חכמים בחוכמה וגם נאים ביופי, ותרצו, שאילו היו מכוערים, היו חכמים יותר.}
מתוך הספר: "מעייני הישועה" להרב יעקב ישראל לוגסי שליט"א.