תפריט
- בא חבקוק והעמידן על אחת-וצדיק באמונתו יחיה
- אתרי קודש נוספים
- טעם שאין הקב"ה מכזיב את הבוטח בו
- המתפלל, צריך שיהיו עיניו למטה
- אדם לעמל יולד
- ממעמקים קראתיך ה'
- הקדושה-תחילתה עבודה וסופה מתנה
- מחשבות והרהורים
- צאי לך בעקבות הצאן
- עצות לסילוק המחשבות הטורדות
- מיהו בעצם הצדיק?
- ה"אין" הוא מליץ היושר הטוב ביותר
- מי הגוזר את הרע או את הטוב?
- פרק ההשתוקקות
- כמה עצות טובות למקום עלינו
- העוסק בתשובה מלומד להיזהר מחטא
- על אמונה יש להתאמן
- משמעות התקופה
- משמעותו של ניסיון
- הסתכלות נכונה בלקח מגדולי ישראל
- מצות האמונה ביחוד
- האמונה בבורא
- נסיונות העוני באחרית הימים
- הגדול מחברו יצרו גדול ממנו
- איך יתנהג מי שעומד בראש
- אל יתרשל מלהוכיח
- האם חיים מוסריים דורשים אמונה?
- אין חטא בעולם שאינו מתכפר בתשובה
- תפילה צריכה חיזוק
- חילול השם
- התפילה מביאה לידי מידת הכניעה
- הטעם שביסורים מועטים בעולם הזה
- הוכח תוכיח את עמיתך
- מניעת קבלת התפילה מחוסר אמונה
- המאמינים של היום והמאמינים של פעם?
- מידת הקינאה
- מצוה לשנות מפני דרכי שלום
- כששב בתשובה מעלה כל התפילות הפסולות
- מידת הביטחון גדולה מן התפילה
- המלחמה האמיתית-עבודת המידות
- כשליבך נשבר זה הזמן לתפילה
- חשיבות וחומרת נקיות כל החושים
- כיצד ידע האדם האם הוא צדיק
- לכבד הבריות
- "צדיק ורע לו"
- "פעולות של הטבה"
- מעלת תפילת הצדיק
- מידת הביטחון
- לרדוף שלום
- הפליות ויחס משפיל בחברה
מעלת תפילת הצדיק
בס"ד
"ואהבת לרעך כמוך" (דברים ו,ה)-אמרו רבותינו זכרונם לברכה (תורת כהנים, פרשת קדושים, ד): זהו הפסוק, שהוא כלל גדול שבתורה. ואין לך אהבה יותר, כשרואה האדם דבר מגונה באחיו ישראל, שעושה איזה חטא ועוון-שצריך להוכיחו על זה, כי נשמתן של ישראל הן קשורים ודבוקים זה בזה. אבל הכלל הוא, שצריך האדם מי שהוא יודע ההרפתקאות והסיבות והעונשים, שבאים לנשמת האדם אחר יציאת הנשמה מהגוף-צריך להודיע לחברו, אולי על ידו יזכה חברו גם כן ויעזוב דרכו הרשעה-ושב ורפא לו" (ישעיה ו, י)
והנה פה בפרק זה אכתוב קצת בקצרה בעונש הנשמה שאדם פוגם בה בעולם הזה: דע, כי אוירא חללא דעלמא, הם מלאים מנשמות בני אדם שאינם יכולים עדין לבוא למקום מנוחתם, וכמו שהעידו תלמידיו של האר"י ז"ל (עמק המלך, הקדמה ג פ"ד, דף יא), על רבם האר"י ז"ל שהיה אומר להם: דעו, כי אוירא דעלמא וחללה, הן מלא נשמות הנידחין, שאינם יכולים לבוא עדיין למנוחתם.
ופעם אחת הלך האר"י ז"ל ללמוד תורה על השדה, וראה הוא בעצמו, שכל האילנות היו מלאים נשמות בלי מספר, וכן היה על פני השדה, וגם על פני המים היו כמה רבבות נשמות. ושאל אותם האר"י ז"ל, מה טיבם כאן? והשיבו, שנדחו מחוץ לפרגודא קדישא (פרגוד קדוש-הינה מחיצה המבדלת את מקום השכינה) בעבור שלא עשו תשובה על פשעיהם, והיו מונעים את חבריהם מלעשות תשובה, והיו נע ונד בארץ ובאוירא דרקיע, זה בכה וזה בכה, ועכשיו היו שומעים בת קול, המכריז בכל העולמות, שיש איש אחד צדיק בארץ-האר"י ז"ל-אשר יש כח בידו לתקן הנשמות הנידחות, ועל כן נאספו לכאן, לבקש ממנו שירחם עליהם לתקן אותם, כדי שיוכלו לבוא למקום מנוחתם, ולא יסבלו עוד צער גדול כזה. והבטיח האר"י החסיד ז"ל, לעשות לטובתם מה שהוא באפשרית. וסיפר אחר כך האר"י ז"ל לתלמידיו המעשה הזה, כי ראו שהאר"י ז"ל שאל להם להנשמות, ולא ידעו למי שואל ומי היה המשיב. עד כאן לשונו.
ובחיבורו כתוב, שאלו הנשמות, היו יכולים להעלות אותם בתפילה של צדיק, כיון שהצדיק מתפלל בכוונה, אז תפילתו עולה למעלה תחת כיסא הכבוד, ואז מתלבשים באותה התפילה כמה נשמות ומתלוים בהדי אותה התפילה. כמו שכתב הזהר (ח"א דף כג: א"ג דף קצה.) בסוד הפסוק (תהילים קב,א): "תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו": כמה נשמות מתעטפין ומתדבקין בתפילה של עני, ואין תפילה יותר חביבה קמיה סביביו, והסטרא אחרא מתיראים להתקרב למקום תפילת העני ותפילת הצדיק, ועל ידי כן הנשמות הנידחות עולין עם התפילה. וזהו הענין ממש בנשמת הצדיק, שכיון שנפטר מהעולם הוא עובר דרך הגיהנום (זהר ח"ג דף רכ: תיקונים ל"ב, דף עו:), כדי שבזכותו בהעבירו דרך שם, יתאחזו בו נשמות האבודות ויעלו עם נשמתא קדישא דא.
מתוך הספר: "קב הישר"