חומרת חילול השבת
בס"ד
על המחלל שבת
ונוכל לראות עוד את חומר העוון שיש באיסור חילול שבת-שהרי בכל העוונות, לבד מאיסור עבודת כוכבים, אם הוא מומר, חס וחלילה, לאחד מהם, אינו מומר לכל התורה, ואילו באיסור שבת הדבר אחרת (בסימן שפ"ה ס"ג) שאם הופרק אצלו איסור שבת ועובר עליו כמה פעמים בפרהסיא, הוא מומר לכל התורה ודינו כעובד כוכבים ממש. ואם הוא דר עם ישראל ברשות אחד, צריך לשכור ממנו הרשות כמו אם הוא דר עם העובד גילולים.
ואם שחט, אף שאיש ישראל אחר עומד ומשגיח עליו ורואה ששוחט כדין, אף על פי כן שחיטתו נבלה גמורה, מטעם שהוא אינו בר זביחה כלל, ככתוב בפוסקים. וטעם לכל זה-שהמחלל את השבת, כופר במעשה בראשית כמו עובד כוכבים.
וזה לשון הרמב"ם פ"ל מהלכות שבת: השבת ועבודת כוכבים, כל אחת משתיהן שקולה כנגד שאר כל המצוות בתורה, והשבת היא האות שבין הקדוש ברוך הוא ובינינו לעולם, לפיכך כל העובר על שאר המצוות, הרי הוא בכלל רשעי ישראל, אבל המחלל שבת בפרהסיה, הרי הוא כעובד עבודת כוכבים, ושניהם כעובדי כוכבים לכל דבריהם.
ועל כן גם עונש מחלל שבת הוא בסקילה כעובד כוכבים, וכשהוא בלי התראה, הוא על כל פנים בכרת. מכל זה יוכל האדם לראות את גודל הענין של שבת, וכן יש עוד כמה מאמרי חז"ל המפליגים מאוד בעוון חילול שבת.
מתוך הספר:"אות ישראל" להרב יעקב ישראל לוגסי שליט"א
