לקראת שבת לכו ונלכה כי היא מקור הברכה

בס"ד

זהירות מיוחדת מריב ומחלוקת המצויים בערב שבת

וכמובן שיש לזכור שהתנאי לקבלת השבת היא בהסרת מחלוקת וקטטה מן הבית, המצויה מאוד בערבי שבת.
וכמו שפשוט לנו ששום אורח לא יסכים להיכנס לבית שמארחיו הם בריב וקטטה, כמו כן השבת לא תסכים להיות אורחת בבית שמארחיה הם בפנים זועפות ובקטטה, אלא התנאי הראשון לזכות לאור פני השבת-בהיר אנו את פנינו אליה ולקבלה במאור פנים ובשמחה מתוך שלום ושלוה, אחוה ורעות.

וראה מה שכתב ה"בן איש חי" (שנה שניה פרשת וירא): כתב הגאון החיד"א ז"ל ב"מורה באצבע" אות ק"ם: כעלות המנחה בערב שבת קודש, הנה הוא עת מסוכן למחלוקת בין איש לאישתו ובין המשרתים, והסטרא אחרא טורחת הרבה לחרחר ריב. והאיש הירא יכוף את יצרו שלא יעורר שום מחלוקת והקפדה, ואדרבא, יבקש שלום.

ודע, כי הנה כל אדם העושה קטטה ומריבה עם אישתו או בניו או משרתיו, ודאי נראה לו שהדין עמו וראוי לריב על המכשלה שיצאה מתחת ידם בעניני הבית, אך באמת, מי שיש לו מוח בקודקודו, בין אם ייבין שאם יצא אייזה מכשול מתחת ידם, איננו נעשה מאיתם, ואין זה מעשה ידיהם, אלא הוא מעשה שטן כדי לחרחר ריב ומדון בעת ההיא. ואם השטן עומד כנגד האישה או המשרת ומכשילם בענייני הבית לעשות דבר שאינו מתוקן לבעל הבית, מה כוחם לדחות מעשה שטן-וכי יש אדם שיוכל להילחם עם השטן ולנצחו? מי זה יאמר שיכול עליו וניצח אותו?

על כן, כל איש מבין כשיראה אייזה מכשול וחיסרון בעניינים של הבית, לא ישים אשמה על אישתו ומשרתיו לריב איתם, אלא יתן אל ליבו התנצלות הזאת שכתבנו, אשר אין זה אלא מעשה שטן הנלחם בזמנים כאלה, כי אמת היא, ואז ישתוק ולא יריב איתם ולא יתכעס, וטוב לו בעולם הזה ובעולם הבא.