סעודת מלוה מלכה
בס"ד
סעודה רביעית שהיא מלוה מלכה הנקראת גם סעודת דוד המלך
כתוב:לעולם יסדר אדם שולחנו במוצאי שבת כדי ללוות את השבת , אפילו אינו צריך אלא לזית , גם אם אדם שבע מאוד ואינו מסוגל לאכול , בכל אופן ישתדל בכל כוחו לקיים מצות סעודה רביעית שנקראת גם סעודת דוד המלך , כמו שמכבדים את השבת הכניסה כך יש לכבדה ביציאתה כלומר בסעודה , ישנו עצם אחר בגוף האדם ונסכו י שמו , וזה העצם נשאר בקבר עד לתחיית ישנו עצם אחד בגוף האדם ונסוי שמו , וזה העצם נשאר בקצר עד לתחיית המתים , גם אם נרקבו כל העצמות , עצם זה אינו נקרב כי ממנו יבנה הגוף בתחיית המתים , עצם זה אינו הנה משום סעודה פרט לסעודה רביעית,
כתוב :שכל הנמנע מלקיים סעודה רביעית כאילו לא קיים סעודה שלישית , בזכות סעודה רביעית ניצולים מחבוט הקבר , הנשמה היתרה הנמצאת בשבת אינה מסתלקת אלא לאחר סעודת רביעית,
ולכן לא מחליפים את בגדי השבת אלא לאחר קיום סעודת זו,
במסכת שבת{קיט }מובא :כמוצאי שבת מלוגמא כלומר :לשתות תה חם במוצאי שבת - רפואה !
ופת חמה גם כן מלוגמא כלומר :רפואת הנפש והגוף וכו',
טוב לספר סיפורי הצדיקים ובעיקר על הבעל שם טוב הקדוש כי מסוגל להמשכת שפע פרנסה ,
{שלחן הטהור מלוה מלכה }
מלווה מלכה
מלווה מלכה הוא שמה של סעודה שנוהגים על פי ההלכה לאכול במוצאי שבת, ובה מלווים את שבת המלכה בצאתה על ידי שירה וסעודה, כדרך שמלוים מלך ומלכה בצאתם מן העיר. סעודה זו נקראת גם "סעודה רביעית" או "סעודת דוד המלך".
מקור המנהג הוא בתלמוד הבבלי: "לעולם יסדר אדם שולחנו במוצאי שבת אף על פי שאינו צריך אלא לכזית חמין", כלומר למרות שהוא שבע (שבת קיט, ב). נקראת גם "סעודתא דדוד מלכא" (סעודת דוד המלך), שכן דוד המלך ביקש מה' לדעת את יום מותו, וה' גילה לו שהוא ימות בשבת, ומאז, בכל מוצאי שבת היה דוד עושה סעודה לבני ביתו, כדי להודות לה' שלא מת (טעמי המנהגים שבת, אות תכה; ליקוטי מהרי"ח בשם סידור רבי שבתי סופר).
במקורות מוקדמים מופיעה אגדה על עצם ה'נסכוי' (או ה'לוז') אשר איננה ניתנת להשמדה, וממנה קם הגוף בתחיית המתים. העצם ניזונה רק מהנאכל בסעודת מלווה מלכה.
בשם האר"י (רבי יצחק לוריא) נאמר, שהנשמה היתרה המלוה את האדם בשבת, אינה עוזבת אותו עד אחרי סעודת מלווה מלכה. מטעם זה נהגו מאמינים רבים שלא לעשות מלאכה ולא להחליף את בגדי השבת עד אחרי הסעודה.
המהדרין מכינים לסעודת מלווה מלכה תבשיל מיוחד. בתלמוד מסופר (שבת קיט, ב) על בית רבי אבהו שהיו שוחטים בו בכל מוצאי שבת עגל, ורב אבהו היה אוכל ממנו כליה. כאשר גדל בנו, שאלו לשם מה צריך לשחוט עגל נוסף במוצאי שבת, מוטב להשאיר מהעגל ששוחטים בערב שבת כליה לצורך סעודת מלווה מלכה. שמעו בעצתו ושימרו מהבשר של ערב שבת מעט לצורך מוצאי שבת. בא אריה וטרף את העגל שהיה מיועד למוצאי שבת, נמצא שלא הרוויחו דבר. הסיפור מופיע בתלמוד כדי ללמד שראוי להדר ולהכין תבשיל מיוחד לכבוד סעודת מלווה מלכה, ולא להסתפק באכילת שיריים ממאכלי השבת.
מלווה מלכה
סעודה הנערכת במוצאי שבת נוהגים לעשות סעודה במוצאי שבת.
אמר רב חנינא: לעולם יסדיר אדם שלחנו במוצ"ש אע"פ שאינו צריך אלא לכזית (שבת פ' כל כתבי).
משל שמלווין את המלך ביציאתו כשם שמלוין אותו בכניסתו.
בסדורים מפרש, איבר אחד יש בו באדם ונסכוי שמו ואינו נהנה באכילה אלא במוצאי שבת (שבלי הלקט סי' ק"ל). ואותו עצם הוא לוז שאינו נימוח ואינו נפחת ואינו נעכל לעולם (מטה משה ח"ד סי' תקי"ג).
אפילו כשנותנים לעני מן התמחוי נותנים לו בצהרים בשבת מזון שתי סעודות אחת לסעודה שלישית ואחת למוצאי שבת (תוספתא ב"ב פ"א).
בסעודת מלווה מלכא אומרים: "דא היא סעודתא דדוד מלכא".
הטעם: שדוד המלך התפלל 'הודיעני ה' קצי', והקב"ה אמר לו בשבת תמות (שבת ל'.). כאשר עברה השבת, היה דוד המלך וב"ב בשמחה רבה, ועשו סעודה גדולה בכל מוצ"ש. ובלי ספק היו כל ישראל שמחים עמו ועשו סעודה ג"כ. וזהו מקור למנהג הסעודה של מלווה מלכא (ש"ע או"ח סי' ש', מנהגי ישורון הוספות ג' 132, טעמי המנהגים נ"ד ע"א.
סעודת מלווה מלכה
"סעודה רביעית", "סעודת דוד המלך", סעודה הנאכלת במוצאי שבת. מכונה כך משום שהיא מלווה את יציאתה של שבת ה"מלכה": "אמר רבי חנינא, לעולם יסדר אדם שולחנו במוצאי שבת, אף על פי שאינו צריך אלא לכזית" (שבת קיט,ב).
ע"פ המדרש דוד המלך ביקש מהקב"ה לדעת מתי יהיה יום פטירתו, הקב"ה הודיע לו שיהיה זה ביום שבת. ובכל פעם שהגיע מוצאי שבת ודוד עדיין נשאר בחיים, הוא ערך סעודת שמחה. למרות שבמוצאי שבת אנחנו שבעים מסעודות השבת ומצב הרוח קצת נמוך בעקבות יציאתה של "הנפש היתירה" יש חשיבות גדולה לערוך את סעודת "מלווה מלכה" בצורה מכובדת ובמאכלים טובים. וגדולי ישראל קידשו את הסעודה וכיבדוה במידת מה אפילו יותר מסעודות השבת.
הלכות סעודת "מלווה מלכה"
כיוון שסעודת מלווה מלכה באה להמשיך את השראת השבת לימי החול, ראוי להשוות את סעודת מלווה מלכה לסעודות
שבת. ולכן יש לפרוש מפה על השולחן, ולסדרו בכלים נאים לקראת הסעודה. וראוי שלא להסיר את בגדי שבת עד אחר סעודת מלווה מלכה. וכשם שסעודות השבת שייכות לגברים ונשים כאחד, כן גם סעודת מלווה מלכה (שש"כ סג, א- ג).
לכתחילה יש לקיים סעודת מלווה מלכה על לחם, כמו שלוש הסעודות. ויוסיף תבשילים לכבוד הסעודה. ואם אינו רעב כל כך, ישתדל לאכול כזית לחם עם תוספת מסוימת. ואם אינו רוצה לאכול לחם, יכול לצאת באכילת מזונות או תבשיל מבושל או לפחות בפירות, כמו בסעודה שלישית. אבל עדיף לאכות פת, ובכל מקרה כדאי להקפיד על שולחן ערוך עם מפה פרושה עליו ונרות דולקים.
ומי שאין לו די מאכלים לשלוש הסעודות ולמלווה מלכה, ברור שמצוות שלוש הסעודות בשבת קודמת, ויקיים מלווה מלכה בכזית לחם (שעה"צ ש, ט).
לכתחילה יש לאכול סעודת מלווה מלכה סמוך לצאת השבת, ואם אינו רעב, ישתדל לאוכלה עד סוף ארבע שעות מתחילת הלילה, או לפחות עד חצות הלילה. מי שלא אכל עד אז יכול לאכול מלווה מלכה כל הלילה
(שש"כ סג, ה; יחו"ד ד, כה).
יש אומרים שמי שהאריך בסעודה שלישית עד הלילה, פטור מסעודת מלווה מלכה, אבל למעשה נוהגים לערוך סעודת מלווה מלכה גם כשהאריך בסעודה שלישית לתוך הלילה (כה"ח ש, יא).
האריז"ל אומר שצריך לומר בסעודה: "דה היא סעודתא דדוד מלכא משיחא". ויש הנוהגים לומר פסוקים ומזמורים עם בקשות לביאת אליהו הנביא ומשיח צדקנו. ומזמורים מיוחדים למוצאי שבת. דיבורים על הבעש"ט או סיפורים
בשבחו מהווים סגולה לנשמה.
טעמים ומעלות בקיום סעודת מלווה מלכה:
ע"פ חז"ל בגוף האדם נמצאת עצם הנקראת "לוז" או "נסכוי" ועצם זו ניזונה אך ורק מסעודת מלווה מלכה, יחודה של עצם זו שהיא לעולם לא מתפוררת לאחר מותו של האדם. מעצם זו יבנה הגוף מחדש בעת תחית המתים.
סעודה זו מבטאת את ההתקשרות העזה של היהודי לשבת ואי הרצון להתנתק ממנה ולכן בעת סיום השבת
עורכים סעודה גם כדי להישאר במחיצתה עוד זמן קצר (יציאת השבת היא לאחר סעודת מלווה מלכה).
וגם כדי ללוות אותה לדרכה בצורה חגיגית ומכובדת.
האריז"ל אומר שלמרות שעם צאת השבת מותר לעשות מלאכות חול. בכל זאת ברכת השבת ואווירת הקדושה והנשמה היתירה השבתית נשארים גם במוצאי השבת עד לאחר סעודת מלווה מלכה. ועשית הסעודה היא להמשיך את אור קדושת השבת לכל השבוע וברכת הסעודה תמשיך על כל סעודות החול.
כמו שעל החיוב של סעודות השבת לומדים מירידת המן והסעודות הן זכר לירדתו, וכיון שאת המן אכלו גם במוצאי שבת, מי שלא עורך סעודת מלווה מלכה פוגם מעט בזיכרון המן.
אם שלוש סעודות בשבת מכוונים כנגד אברהם יצחק ויעקב - מציינים גורי האר"י:
אברהם מציל מדינה של גיהינום,
יצחק מציל מחבלי משיח,
ויעקב ממלחמת גוג ומגוג,
הרי סעודה רביעית, היא סעודת מלווה מלכא -כוונת נגד דוד מלכא משיחא,ובזכותו ינצל מחיבוט הקבר.
"סגולה לנשים שלא יתקשו בלידתן, שיאכלו במוצש"ק איזה דבר לשם מצוות סעודת מלוה מלכה, ואף גם יאמרו
בפה מלא לשם מצוות סעודת מלוה מלכה, ועל ידי זה ילדו בנקל בעזרת השם יתברך".
(רבי אלימלך מליזענסק)
"יזהרו החסידים כשיושבין יחד בסעודת מלוה מלכא וכדומה, שאין דבר גדול בעולם כמו סעודת מלוה מלכא,
כשיושבין יחד אחים ורעים, שהוא מועיל להרבה עניינים להתקשרות אהבה ולהמשכת פרנסה ולכל טובה שבעולם,
ובלבד בלב אחד ובשמירת פיהם שלא לדבר שום דבר גנאי על שום בר ישראל, אלא טובות ושבח הצדיקים".
(רבי אייזיק מקאמארנא).
"ואשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה, אשר בזה יזכה להיות שולחנו מסודר בגן עדן - - והעיקר לאכול
מאותה סעודה המזומנת לצדיקים לעתיד, והקב"ה מטיב עימהם - - ובהלוות על השולחן דברי תורה, יזכה לשמוע
פירוש התורה, שהקב"ה דורש שם לפני הצדיקים, והשביע בצחצחות נפשו - - ומלך ביופיו תחזינה עיניו
במהרה בימינו".
(הבעל שם-טוב)
מקורות:
1. ר' יוסף קרסיק - השבת בקבלה ובחסידות.
2.בצלאל לנדוי - מלווה מלכה. (המאמר המלא באתר 'דעת')
