לקראת שבת לכו ונלכה כי היא מקור הברכה

בס"ד

גנזי המלך

"ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדורותם ברית עולם ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם" (לא טז יז)

''השבת'' היה אומר רבינו ה'חפץ חיים' ''נקראת בשם ''אוֹת'' להורות לנו וללמדנו את גודל ענינה. למה הדבר דומה: לאחד מבעלי המלאכה שמציב על ביתו מבחוץ איזה אות וסימן למען ידעו הכל טיב מלאכתו וסחורתו, החיט בבגדו, הסנדלר במנעליו וכדומה. והנה כל זמן שהאות עומד מבחוץ הכל יודעים שבעל המלאכה עדין עוסק במלאכתו. ואף אם אינו נמצא בביתו אנו אומרים כי נסע לאיזה ימים למדינת הים ומ''מ לא עקר דירתו מביתו, אבל כשנוטל את השלט מבחוץ, אזי מוכח לכולם כי עקר ממלאכתו ואינו מצוי כאן כלל.
כן הוא ממש בענין השבת, היא האות המעידה שאנו מודים שהשי''ת ברא העולם ומלואו בששה ימים ונח בשביעי. והיא גם כן האות על האדם הישראלי הנושא את נס התפארת הזו על ראשו, שהוא מאמין בקב''ה שהוא בורא העולם ומחדשו והוא עושה רצונו כפי שצוהו ועל כן אף אם אירע חלילה שעבר על כמה מן המצוות, עם כל זאת האות והסימן עדין קיים להעיד כי הוא בחזקתו ועוד יתחזק במהרה בשמירת המצוות, לא כן ח''ו אם מחלל הוא את השבת, הרי בזה הוא מסלק מעצמו את האות הקיימת בינו לבין בורא העולם ונעקרה האמונה מתוך לבו רח''ל.
על כן פסק ה'רמב''ם': שכל העובר על אחת ממצוות ה' הרי הוא בכלל רשעי ישראל, אולם המחלל שבת בפרהסיא הרי הוא כגוי לכל דבר. 'השבת ועבודה זרה כל אחת משתיהן שקולה כנגד שאר כל מצוות התורה. והשבת היא האות שבין הקב''ה ובינינו לעולם, לפיכך כל העובר על שאר המצוות הרי הוא בכלל רשעי ישראל, אבל מחלל שבת בפרהסיא הרי הוא כעובד עבודה זרה ושניהם כגוים לכל דבריהם' ('יד החזקה' שבת ל טו).


מתוך אתר שופר