תפריט

צער השכינה מצרות ישראל


בס"ד

צער השכינה מצרות ישראל

ובפרט עכשיו ככל שנחשך העולם ביותר צער ומצוקה, גם צער שכינת עזנו יותר בלי שיעור וחקר כביכול כל צרותיהן וצערן של ישראל, כמו שכתוב (זכריה ב') "כי הנוגע בכם נוגע בבת עינו", וכל מכה ומכה אפילו צער קטן שעושין לבר ישראל חס ושלום, כאלו נוגע בבת עינו של מעלה כביכול, וכאילו עושין לשכינה כביכול, כמבואר בהכתוב הנ"ל, ואמרו רז"ל (סנהדרין מ"ו ע"א): בזמן שאדם בצער, שכינה מה לשון אומרת? קלני מראשי קלני מזרועי", ופירש"י שאדם בצער שפורענות באה עליו בעוונו, מה לשון אומרת באיזה לשון (השכינה) קובלת ומתנודדת עליו, קלני מראשי כמו שעיף ויגע אומר ראשי כבד עלי וזרועי כבד עלי וכו' (שו"ע שע"ז)

ועווד מאמר:
עוד שם בערך "אבלות"

אבלות על חורבן בית המקדש וכו', אמנם לא המעשה הוא העיקר רק צריך להיות עין במר בוכה ולב נשבר ונדכה, כאבל אם קודר יאנח בשיברון מותנים על צער השמים, וכו', והן אמת כי דלונו מאוד ואין איתנו יודעים מה חסרנו ומה איבדנו ומה גרמנו בעוונותינו הרבים, ומהו גלות השכינה, ועד היכן מגיע צערה וצער העליונים והתחתונים על זה ידוו כל הדוים, מ"מ כל אדם אינו חיב לעשות אלא כשעורו, ויצייר בעצמו כאילו אמו חוגרת שק, לובשת שחורים ומתעטפת שחורים צועקת מרה קול ברמה, מנהמת כיונה, מה לשון אומרת? קלני מראשי קלני מזרועי, בנים גדלתי ורוממתי והם פשעו בי וכו'.