תפריט

צער השכינה מהנשמות שנדחו בעוונותיהם


בס"ד

צער השכינה מהנשמות שנדחו בעוונותיהם

וזה עיקר צער של השכינה הקדושה וצערו של משיח צדקנו הסובל צער של אלו הנשמות הנדחות עד שיחוס ה' ויחונן וירחם עליהם, ואילו ניתן רשות לעין לראות, לא היו יכולים לסבול כל זה אפילו רגע ממש, כי יש נשמות נדחות כמעט בכל אבן ואבן ממש, ובכל אילן ובכל מקום המים וימים ונהרות והרים וגבעות וצועקים בצעקות גדולות בגודל צער רח"ל, כאשר ראו כל זאת זכי הראות כמבואר בספרים הקדושים, והמה צועקים במרירי תמרורים ואין עונה להם ואין משיב להם, עד שיתבררו להיתקן על ידי השגחת הבורא המשגיח עליהם בהשגחה פרטית.

ועוד מאמר:
מוסר הפלא יועץ על גלות השכינה
...אשר בודאי גדול צער השמים, רחל מבכה על בניה, וה' ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו, שאוג ישאג על נוהו וכו', הנה כי כן אף כי בעוונותינו עינינו חשכו מראות ברע אשר גרמנו בעוונותינו, ואין אנחנו יכולים להצטער ולבכות ולהוריד דמעות כנחל כאשר היה ראוי, ונאה לנו וכו', עכ"פ את אשר בכוחנו לעשות נעשה, וידמה האיש בדעתו כאילו באוזניו ישמע קול אלפי אלפים וריבי רבבות מחנות קדושים שהמה בוכים בקול ברמה, יללה רבה וצעקה גדולה ומרה, וליבו יחיל בקרבו על אשר גרם כל כך צער לאביו ולאמו קודשא בריך הוא ושכינתא, וכל צבא המרום צדיקים וחסידים ומלאכים ושרפים ואופנים, אולי יתעורר לבבו להתמרמר בבכי ותרדנה דמעותיו (פלא יועץ ערך ט' באב).