תפריט

חשיבות השתתפות בצער השכינה


בס"ד

המשתתף בצער השכינה תיכף מוצאת מקום לדור אצלו

בזמן שבית המקדש היה קים והיה שכינת כבודו בבית קדשי הקדשים, אזי אם היה אדם רוצה לשאוב רוח הקודש או נביאות, היה צריך עבודה גדולה מאוד וכו', אבל עתה בגלות המר שגם השכינה הקדושה גלתה עמנו בעוונותינו הרבים, היא נעה ונדה בארץ ותשוקתה מאוד למצוא דירה לשכון בה, ואם מצאה מנוח ומקום נקי, אדם שהוא רק נקי מעברות וחטאים אזי שם היא דירתה.

ובפרט בזמן הזה שהשכינה בגלות שלא מצאה היונה מנוח לכף רגלה, כי מיד בהכין האדם מעשיו לשם שמים בכל דרכיו מיד נעשה כסא להשכינה שתשרה בו, והוא נקרא ונחשב יותר מדורות הראשונים, שהיו הרבה צדיקים בעולם, מה שאין כן בדור זה כי גמר חסיד שיעשה חסד עם קונו, ודאי ראוי לאיש לאזור כגבר חלציו לגמול חסד עם השכינה, ואז נעשה כסא למידת החסד, כמו בדורו של אברהם אבינו ע"ה שלא היה עזר לשכינה כי אם על ידי אברהם, כן עתה שאין איש שם על לב לעשות עזר וסמך לשכינה בגלות המר הזה, כי אם מעוטא דמעוטא, השם נפשו בכפו ודאי נעשה כסא לשכינה במידת החסד (תולדות יעקב יוסף פ' עקב).