תפריט
- ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם
- אתרי קודש נוספים
- השכינה שורה באדם לפי מעשיו
- צער השכינה מנשמות העשוקות
- הנשכינה נודדת בגלות ממקום למקום
- צער השכינה מצרות ישראל
- צער השכינה מהנשמות שנדחו בעוונותיהם
- אוי ליצר הרע כאשר השכינה תיפדה
- חפץ הקב"ה שתשרה שכינתו בכבוד ובתפארה
- מעשה ברבי אברהם לוי החסיד
- מדוע בן ישי לא בא?
- גדולי הדור צריכים לעורר על הגאולה
- אשרי מי שמשתדל לדעת את השכינה
- העוסק בתורה מיחד את השכינה למעלה
- מהי השכינה?
- חבלי משיח כחבלי לידה
- לכוון בבקשתנו הגשמיות להמשיך שפע לשכינה
- מעלת קימת חצות לעלוי השכינה
- לא ימצלא אדם פיו שחוק
- כל העוסק בתורה כאילו פודה את השכינה
- חשיבות השתתפות בצער השכינה
- צריך לכוון במעשינו ומצוותינו לשכינה
- השכינה משפיעה לכל העולמות
- מי שגומל חסד עם השכינה
- עוד מנהר דינור
- נהר דינור
- גלגול נשמות בימי הבעש"ט
- יונה הנביא רמז לנשמה
- עוד מגלגולי נשמות
- גלגולי נשמות
- גלגול
- גן עדן
- שבעה מדורים שהנשמה מתעלה
- גלגול נשמה בבהמה
- חיבוט הקבר
- גהינום
השכינה שורה באדם לפי מעשיו
בס"ד
השכינה שורה באדם או בורחת ממנו על פי מעשיו
נמצא כי עיקר דירת השכינה אינה אלא בנפש הזכה, והינו: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", 'בתוכו' לא נאמר אלא 'בתוכם', פרוש: בתוך קירבם, וזו בחינה אחת מענין בריאת האדם, על ידי הנשמה שהיא חלק אלוק ממעל, ועל ידי הקב"ה-שכינה עם האדם להצילו, וכאשר יקראהו-יענהו, וכו', וזו בחינה בישראל יותר מהאומות, וכאשר יסתכל האדם בענין זה יתלהב נפשו באהבה ויאמר בליבו: הראוי אני בן אדם קרוץ מחומר עפר ואפר, שהקב"ה ששמי השמים לא יכלכלוהו, והוא רוצה לדור עימי, ומה אני שיבוא המלך לדור בביתי, ראוי שיתלהב לבם לאהבה אותה כאהבת איש לחשוקתו וכו', כדי שתמצא השכינה מקום לנוח, שהיא אינה שורה על מקום פגום וכו', מפני שהיא משתתפת עם התחתונים לעולם לתת להם סיפוקם ומזונם וכל צרכיהם.
וסוד זה של ולכבודי בראתיו, למדתי, כי הכבוד למטה שהוא סוד הכסא הקדוש (שהיא השכינה) לא נתקן למעלה אלא מתוך התיקונים של בני העולם הזה, כשבני אדם הם צדיקים וחסידים ויודעים לתקן תיקונים בשביל השכינה, וזה שכתוב "ולכבודי בראתיו", הינו בשביל כבודי זה, שיתקנו אותו כעמודים חזקים ולקשט אותו בתקונים וקשוטים למטה כדי שכבודי זה יתעלה על ידי כבוד הצדיקים שבארץ.
עוד שם: נמצא כי בהיות הצדיק מתקן מעשיו באופן שהוא נקרא בשמו של הקב"ה רחום צדיק חסיד, השכינה הנקראת "כבוד"-מתתקנא, ולא נברא הצדיק אלא לתיקון כבוד השכינה, שהתעוררותה תלוי בתיקון התחתונים וכו', וכמו שכתוב בזוהר: "בזמנא דישראל משתדלי באוריתא, ההוא עת "מהימנותא" (כינוי לשכינה)-מתתקנא בתקונהא ומתקשטא בשלמותא כדקא יאות, ובזמנא דישראל מתבטלי מאוריתא כביכול ההוא עת לאו היא בתקונהא ולא אשתכח בשלימו ולא בנהירו וכו', ופרשו רז"ל "צור ילדך תשי" שישראל מוסיפין כח בגבורה של מעלה או מתישין כח, נמצא הנותן מצוה נותן כבוד ליוצרו.
תרגום: בזמן שישראל עוסקים בתורה הוא זמן שהאמונה (שהיא השכינה) מתתקנת בתיקונים ומתקשטת בשלמות כראוי, ובזמן שישראל אינם עוסקים בתורה, כביכול בעת ההיא (השכינה) אין בתקונהא, ואין נמצאת בשלמות ואינה מאירה, וזה שכתוב "עת לעשות לה'".