תפריט
- ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם
- אתרי קודש נוספים
- השכינה שורה באדם לפי מעשיו
- צער השכינה מנשמות העשוקות
- הנשכינה נודדת בגלות ממקום למקום
- צער השכינה מצרות ישראל
- צער השכינה מהנשמות שנדחו בעוונותיהם
- אוי ליצר הרע כאשר השכינה תיפדה
- חפץ הקב"ה שתשרה שכינתו בכבוד ובתפארה
- מעשה ברבי אברהם לוי החסיד
- מדוע בן ישי לא בא?
- גדולי הדור צריכים לעורר על הגאולה
- אשרי מי שמשתדל לדעת את השכינה
- העוסק בתורה מיחד את השכינה למעלה
- מהי השכינה?
- חבלי משיח כחבלי לידה
- לכוון בבקשתנו הגשמיות להמשיך שפע לשכינה
- מעלת קימת חצות לעלוי השכינה
- לא ימצלא אדם פיו שחוק
- כל העוסק בתורה כאילו פודה את השכינה
- חשיבות השתתפות בצער השכינה
- צריך לכוון במעשינו ומצוותינו לשכינה
- השכינה משפיעה לכל העולמות
- מי שגומל חסד עם השכינה
- עוד מנהר דינור
- נהר דינור
- גלגול נשמות בימי הבעש"ט
- יונה הנביא רמז לנשמה
- עוד מגלגולי נשמות
- גלגולי נשמות
- גלגול
- גן עדן
- שבעה מדורים שהנשמה מתעלה
- גלגול נשמה בבהמה
- חיבוט הקבר
- גהינום
מעשה ברבי אברהם לוי החסיד
בס"ד
מעשה ברבי אברהם לוי החסיד
יהודי חסיד חי בזמן האר"י זצוק"ל בצפת. רבי אברהם החסיד היה נוהג לעבור בין סמטאות היהודים בכל לילה אחר חצות, היה קורא להם בקול גדול : "קומו יהודים, שכינה בגלות, קומו לעסוק בלימוד התורה על מנת לפדות את השכינה מן הגלות" וכאשר היה מגיע אל ביתם של תלמידי חכמים, היה עומד ליד החלון ומעיר אותם לעבודת השם, ולא היה זז משם עד אשר היה מוודא שהם כבר התעוררו משנתם. ובכל ערב שבת היה עובר שעתיים לפני עלות השחר וקורא לנשים לקום ולהתחיל בבישולים לכבוד שבת, והיה אומר להם שמי שימצא בביתה אוכל על האש שעדיין מתבשל בסמוך לשבת, כל האוכל יהיה הקדש לעניים, ובכל ערב שבת לפני שקיעת החמה מי שהיה מוצא בביתה סיר על האש, היה מחרים אותו עבור עניים. וכל הנשים היו מפחדות מפניו. וכן היה נוהג בתיקון חצות לבכות בכי גדול על גלות השכינה, והאר"י ז"ל אמר עליו שהוא גלגול של ירמיהו הנביא.
וכאשר הגיע הזמן שהחסיד אברהם יפטר לבית עולמו, נתן לו האר"י ז"ל עצה, שילך לכותל המערבי ויבכה שם בבכי גדול, ואם השכינה תתגלה אליו ותברך אותו הוא יזכה לתוספת שנים.
ואברהם החסיד מכר מיטלטלים בכדי שיספיקו לו עבור צידה לדרך. וכאשר הגיע לירושלים, התפלל והתענה ובכה וחזר בתשובה בכל כוחו. ולאחר 3 ימים ראה צורת אשה על קיר הכתל, היא הייתה מלובשת שחורים, וכאשר ראה את השכינה, הוא נפל לאחוריו ונתעלף.
השכינה באה אליו בחלום ואמרה: בני, אני עוד אשוב מן הגלות, והייתה מנגבת את דמעותיו מעל פניו, והייתה מנחמת אותו בדברים, רבי אברהם קם מעודד וחזר אל צפת.
ראה אותו האר"י ז"ל ואמר לו: עכשיו שראית את השכינה, וגם בירכה אותך, זכית לתוספת של שנות חיים.