תפריט

מעלת קימת חצות לעלוי השכינה


בס"ד

מעלת קימת חצות לעלוי השכינה, ידועה ומפורסמת, בזהר ובספר "ראשית חכמה" ובספרים רבים נוספים האריכו בזה מאוד. וראה כאן בקונטרס "קימת חצות" מה שהבאנו קצת לקוטים ממעלת ענין זה. וכדי שיבין האדם, מה פועל לשכינה בקימת חצות, הבאנו כאן מ"שער הכונות" על עליות השכינה ותקונים הנעשים מקימת חצות. ולא יעשה אדם מעשהו מתוך הרגל ובלי דעת. ומה שתקרא בקטע זה בענין רחל או לאה, הם רומזים לאורות עליונים שאינם במושגינו, שאנו פועלים בתפילתנו בתיקונם ועליתם, וזה לשון "ספר הכונות":,וכשיקום בחצות לילה וכו', ולכן יכוון אל הבחינה האחרת של רחל לפי שאז ממש אחר חצות יורדת בעולם הבריאה כנ"ל, ואז תעשה שני דברים, האחד הוא ענין הבכיה בעת חצות ממש על חורבן הבית לפי שאז ממש הוא עת ירידתה מן האצילות אל הבריאה והקב"ה בעלה צועק כארי מבפנים והיא מבחוץ כנ"ל וישתף עצמו בצער השכינה שהיא זו הנקודה השורשית של רחל שירדה למטה ויבכה כמו חצי שעה או יותר על טרוף רחל וגרושה וגלותה ועל חורבן בית המקדש כי כל זה נעשה על ידי עוונותינו, ולכן צריך שיכוון באופן זה שהנה על ידי עוונותינו גרמנו שיפלו נשמות למטה בקליפות ויתערבו טוב ברע כנודע, ולסיבה זו הוכרחה רחל הנזכרת לירד למטה בגלות ולהיכנס בין הקליפות כדי ללקט ולהוציא משם הנשמות וזהו סוד: "אל גינת אגוז ירדתי" וכו'. ונמצא כי ירידת רחל בחצות לילה היתה לסבה הנזכרת, ואנו גרמנו כל זאת בעוונותינו, ולכן צריך האדם לבכות ולהשתתף בצערה זה, ובפרט מי שיודע שהוא נמשך משורש נשמת קין בן אדם הראשון אשר זוהמת הנחש מתרבה בו, והנה בזוהמא ההיא נטבעים ניצוצות הנשמות ואדם זה ידו במעל יותר משאר בני אדם, ומורי ז"ל (הארי הקדוש) מאוד הזהירני בזאת, ואחר שעשה בכיה זה מיד יקום ויעסוק בתורה עד אור הבוקר וגם בזה יכוון שהוא לצורך רחל כנזכר וכמו שנבאר, וזהו סוד דוד המלך ע"ה שהיה עוסק בתורה בשירות ותשבחות כל חצות לילה לתת עזר וסיוע אל השכינה שהיא רחל הנזכרת. ואל הסוד הזה רמזו בזהר על הפסוק: "ולא אמר איה אלוה נותן זמירות בלילה", והכונה היא שתכוון לתת נחת רוח אל רחל העומדת בבריאה וכו', כי כמו שבחצות לילה ראשונה היתה לאה הולכת ונתקנת עד נקודת חצות לילה וכו', כן בחצות האחרונה של הלילה רחל הולכת ונתקנת בכח ועסק התורה של בני האדם התחתונים.

ובעת עלות השחר נמצאת רחל מתוקנת כדי שתוכל לעלות בתפילת שחרית בעולם האצילות. ובלי ספק שהמכוון לכל זה שנתבאר הנה הוא נקרא באמת שושבינא דמטרוניתא, ובזה תבין שבח העצום שהפליגו לספר בזהר בשבח מי שעוסק בתורה אחר חצות לילה.

ודע כי העיקר הוא שצריך להשתדל בכל כחו לעסוק בתורה כל חצות לילה עד שיעלה עמוד השחר, וילך להתפלל ולא יפסיק בשינה כלל, ודבר זה אין למעלה ממנו, אבל אם אין באדם יכולת להיות נעור כל חצות האחרונה של הלילה אז יקום ממש בחצות ויבכה על החורבן כמו חצי שעה כנ"ל ואחר כך יעסוק בתורה שעה אחרת ותכוון לשני הכוונות הנזכרים ואחר כך תחזור לישון ובלבד שתחזור ותקום כמו חצי שעה קודם עמוד השחר ותחזור לעסוק בתורה באופן שקודם שיעלה עמוד השחר תהיה מתקשר עם השכינה רחל הנזכרת. וכאשר הגיע עלות השחר אז עולה השכינה עם דודה באצילות כנודע הנה ימצאוהו נעור ומתקשר עמה בסוד בני היכלא דמטרוניתא ותעלה אותך עמה בעת עלותה בתפילת השחר וזהו סוד: "אעירה שחר"-אני מעורר השחר כי העיקר הוא שיהיה נעור בעת עמוד השחר וכו', וצריך להזדרז בכל יכולתו לקום בחצות לילה ממש, והנה אם הוא בלילי הקיץ הקצרים אף כשיקום משנתו יהיה קרוב לעמוד השחר אל תחוש לעסוק בתורה באותה שעה רק שתעשה סדר הבכיה כנזכר (הכוונה תיקון חצות, שעדיף מעסק התורה), ואחר כך אם ישאר זמן תעסוק בתורה ותיזהר מאוד שלא תתבטל מזה אפילו לילה אחד כי הוא ענין רב התועלת, הכלל העולה מכל זה הוא כי נתבאר לך איך כמה גדולה ונפלאה מעלת האדם העושה כסדר שאמרנו וכו', ואין ספק שהיודע לכוון כל זה על אמיתותו גורם שהזיווגים הנזכרים נעשים על ידו ממש, ואין קץ ותכלית לשכרו ואין למעלה ממנו ויהיה מכלל אותם הצדיקים הגוזרים למטה ודבריהם מתקימים למעלה.

וכאשר תקיץ משנתך, אחר חצות לילה, קום מהר בזריזות, קל כנשר, ורחוץ ידיך כדין וכשורה, להעביר רוח רעה מבשרך, ותן לו ברכה ושבח והודאה על נאמנותו יתברך שלא עיכב את רוחך על רוב עוונך, ולא הייתה זו מיתה ארוכה אמיתית, אמנם, החזיר נשמות לפגרים מתים, ויותר מחודשת וחזקה מבראשונה, ולמען לא תהיה כפוי טובה עמו, הצטער על גלות שכינת עזו, ולחורבן מקדשו, בעת שהוא מצטער על זה באשמורת, כי עוונותיך ועוונות אבותיך הטו אליה, ועדין לא קמה מנפילתה, ועם כל זה לא השגיח למעשיך הרעים, שגרמת נפילתה, ואתה נפלת על המיטה והקימך כבתחילה, ביתר שאת, ולא עוד אלא שתזכה לנחמת ציון, "שישו איתה משוש כל המתאבלים עליה".

אחרי כן תעסוק בתורה שבעל פה עד אור הבוקר, אם תוכל, כי על כן אתה מוריד אליה (אל השכינה) שפע ומחזיקה בהיותה נפולה, ובעלות השחר, רוץ לקראתה אל בית תפילתה, כי כבר קדמה היא לך לבוא שם, לשמוע אל הרינה ואל התפילה אשר תתפלל, להקימה מנפילתה, ולהחזירה לציון כבתחילה, וגם כי לא תוכל עשותו לבדך, הנה בהכשלה תעזור עזר מעט ביום ההוא, להקימה ולסעדה כפי כוחך. ובשכר זאת, גם היא תשמע תפילתך, ותפיק שאלותיך לטובה.

על כן בני, יהיו רעיוניך נכונים בתכלית הכוונה, בשמחה, בעת שתתפלל, להקימה ולגמול חסד עם קונך, ולא לצורך שאלותיך כי הלא אינם רק להראות לפניו כעבד שאין לו חיים אלא מאדונו, ואם תקראנו באמת יהיה קרוב גם הוא אליך, כמו שכתוב (ישעיה ס"ו, י) קרוב ה' לכל קוראיו וגו', כי כל לבבות דורש ה' וכל יצר מחשבות הוא מבין, ויודע חוסי בו, אם תדרשנו ימצא לך.