תפריט

מדוע בן ישי לא בא?


בס"ד

מאמר זה העתקתי מספר היקר של הרב הגאון הרב ישראל יעקב לוגאסי הנקרא בשם: "שכינה"

מדוע בן ישי לא בא?
ודרשתי וחקרתי היטב בכל לבבי לדעת סיבת אריכות הגלות החל הזה, וארא והנה בדורות האלו יש הרבה תורה בישראל, מרבים העם ללמוד משניות, גמרא ופוסקים גם ספרי קבלה-ובכל זאת לא בא לציון גואל. והרבה אנשים בדורות אלו התחזקו בתפילה בכל כח ועוז, וגם אלה צועקים ואינם נענים, והרבה אנשים עוסקים במצוות למרבה, עד כי מלאים מצוות כרימון-ועם כל זה שנת גאולי לא באה. ואם שלש אלה יש בדורות אלו, ועדין לא שבנו לארצנו-מה נשאר לנו עוד, ואנחנו לא נדע מה נעשה יותר מזה לרצות פני עליון ?
ואמרתי אני בליבי אין זאת, כי אם שיש איזה מפסיד העומד כנגדם ויבוא גם השטן בתוכם להחליש כח שלש אלה, כי זבוב מת אחד יבאיש שמן רוקח הרבה. ויהי כאשר חיפשתי לדעת, מי הוא זה המפסיד, מצאתי שהוא מה אשר כל ג' כתות הנזכרים כולם אינם מכוונים למה שעושים, כי אם לצורך עצמם ולתועלתם, ולא למפרק קדשא בריך הוא ושכינתא מן הגלות.

וכל אדם מישראל מחשבתו לדרכו פנה ולתועלת עצמו. וכל תורה או תפילה או מצוה אשר הוא עושה מכוון לקנות לו מקום חשוב בגן עדן ועולם הבא, ושיצליח על ידי זה בכל משלח ידיו בעולם הזה, ושיאריך ימיו בעולם הזה, ושיאריך ימים ושנים עם אשתו ובניו, וכל ישעו וכל חפצו של אותו יהודי אינו כי אם שיהיה לו פרנסה בכבוד, ושיזכה לבנות לו בית גדול וחצר מאבני גזית, כפיסין לבנים-הכל כמנהג המדינה, למען יעמוד ימים רבים וירשוה בניו ובני בניו אשר יוולדו לו בארץ נוכריה, ויראה זרע ויאריך ימים בגלות, ושימות בשיבה טובה ויספידו אותו הרב שבעירו עם שאר תופסי התורה אצל בית הכנסת, ויהיה לו לויה גדולה ברוב עם בזוז ושסוי-זה כל תכלית המבוקש של הישראלי בגלות הזה.

וביאת המשיח רגיל על לשונו תמיד, אך משפה ולחוץ, לא בלב שלם, נכון למועדי רגל : בכל מועד ורגל אומרים אנו : "לשנה הבאה בירושלים" לא היום ולא מחר, רק מדחים אותה שנה תמימה. וזאת גם לא בלב שלם, כי חפץ ליבו לגמור הבנין שהוא בונה, שאי אפשר להשלימו כי אם אחר איזה שנים. וכן לגמור המשא ומתן שעל 4 או 5 שנים אשר עשה עליו כתב וקשר מן השררה או מן המלכות, ואין קורא בצדק ואין עושה באמת, בכל שלש הכתות הנזכרים, הדברים כדי למהר את הקץ ולפדות גוי ואלקיו ולמפרק קודש בריך הוא ושכינתא-זה אין בנו.

והוא שאמר הכתוב : "וכל חסדו כציץ השדה" כלומר : אינם מכוונים בתורה ותפילה ומצוות שלהם כי אם לטובת עצמם, ולתועלתם לבד : או לעולם הזה או לעולם הבא או לשניהם יחד. ואין איש שם על לב לעשותם לי לשמי ולמעני כדי להוציאני מצערי ומגלותי. כמו שאמרו בזוהר "כל חסד דאינון עבדין, לגרמיהו עבדין" ואוי לאוזנים שכך שומעות, קול ברמה נשמע רחל מבכה על בניה, היא אימנו שכינתא קדישא, רוצה לצאת מן הגלות עם כל בניה, ושומע אין לה, צעקה ואין מושיע לה, ופורק אין.

ובכן אחי ועמי, לבטח תדעו, כי כל זמן שלא נכון בתורה ותפילה ומצוות רק כדי למפרק קודשא בריך הוא ושכינתה,לא זולת-לא יבוא משיחנו, כי הוא יתברך מתנהג עמנו מידה כנגד מידה ואומר : אתם אינכם חסים כי אם על עצמכם, לא עלי , אף אני לא אחוס עליכם.

ולא נקוה לאיש ולא ניחל לבני אדם גדולים, שהמה בזכותם ותפילתם יביאו לנו את הגואל, כי הרואה ללבב הוא היודע מי גדול, לא הרואה לעינים ! אך כל איש יהודי בעצמו, אפילו אינו בעל תורה ולא בר אורין כלל, מחויב ללחום בעד אבינו שבשמים, שהוא ימלוך על הארץ ולעשות מלחמה וקרב בעד ארצנו נחלת אבותינו, היא ארץ ישראל, במצוות אשר הוא עושה ולכוון בכל מצוה רק למפרק קודשא בריך הוא ושכינתה מגלותא. אך אלוקים יפדה יהיה כל כונתו, כי ב"שלחן ערוך" "יורה דעה" כתוב, שבכל מיני צדקות, כגון : להאכיל רעבים או להלביש ערומים או לרפאות חולים, להכל צריך פדיון שבויים קודם, ואסור לאחר אפילו רגע. ואם כך הדין בפדיון שבויים לבן אדם אחד, מכל שכן לפדות גוי ואלוקיו, שהוא פדיון שבויים הכללי.

ואל יאמר האדם בליבו : מה אני ומה ערכי, שיהא כוח במצוותי לפעול דבר גדול כזה ? כי אם מך הוא בערכו, המצוה בעצמה ערכה גדול ורב כוחה לפעול זאת, אם יכוון בו למפרק קודשא בריך הוא ושכינתא מגו גלותא. ועד אז מהרה שנת גאולנו באה, ותיבנה ציון וכל ערי יהודה וארץ ישראל, וישכון כבוד ה'' בירושלים אשר יכוננה עליון, עד כאן לשונו.