תפריט

מי שגומל חסד עם השכינה


בס"ד

מי שעושה חסד עימה אין ערך לשכרו, ומי שחוטא לה אין ערך לענשו

והטעם כמו שנתבאר לעיל במאמר שהעתקנו מהתיקונים שהשכינה היא כלולה מכל הספירות העליונות, מכל ההויות ומכל השמות ומכל הנשמות ומהכסא ומהמלאכים וכו'. הכל מצויר בה, נמצא כי בהיטיב האדם מעשיו עמה הוא גומל חסד עם כל העולמות הכלולות בה שכולם מאירים, וענפי הספירות הנטועות בה מעוררים שרשיהם העליונים שנזכר, באופן שיעוררו להמשיך הרחמים והשפע עד למעלה מעלה, מסיבת הכל יתברך, ולכן אין ערך לשכרו, וכשחס ושלום פוגם, הפגם מגיע לכל המציאויות שבה, שכולם נהפכים לדין, וגורם כיבוי האור לכל העולמות, ושישלוט חושך שפחה במקום גבירתה, ולכן אין ערך לענשו.


עוד מאמר:
החטא מפשיט את השכינה מלבושיה כביכול
כל מאן דחב לגבי שכינתא כאילו הפשיט שכינתא מלבושהא והאי איהו ענשא דאדם, וכל דמקים פקודא דאוריתא כאילו הוה לביש לשכינתא בלבושהא, הכונה שבעוון תפשוט השכינה מלבושיה היפים והמאירים ותלבש בגדי שחרות וכו' ומצד שורש הנשמה שבאדם המושרש בה (בשכינה) האדם מתקן או פוגם, כמו שאמר דבה גליפין נשמתין (בה חקוקים הנשמות) ולכן בפגמו למטה מחשיך שורש נשמתו המושרש בשכינה ואז בעוונו מונע הטוב ממנו, כי אין לה פנים לשאול שפע עבורו.