תפריט

גלגול נשמות בימי הבעש"ט


בס"ד

גלגול נשמות בימי הבעל שם טוב

פעם בשנת בצורת, באו החסידים אל רבם הבעל שם טוב הקדוש וביקשו את עזרתו. "נסגרו כל שערי התפילות", אמר להם הבעל שם טוב והוסיף: "אך יש לי עצה עבורכם. לכו אל יהודי אחד שגר במקום רחוק מכאן ובקשוהו שיתפלל אל ה' ויבקש על ירידת גשמים. אם תצליחו להשפיע עליו והוא יעמוד ויתפלל, אזי תיוושעו".

החסידים לא התמהמהו, אם הבעל שם טוב שולח אותם אין זאת כי אם עתידים הם לפגוש בצדיק נסתר חשבו, ומיהרו להגיע לאותו מקום. להפתעתם לא הכיר איש את האדם אשר בשמו נקבו. לאחר שחקרו את כל אנשי העיר, התברר לשליחים כי רק אדם אחד נקרא כך, והוא שיכור אחד המתגורר בצריף דל של אחד מיהודי המקום. הלכו אל בעל הצריף ושאלוהו על האיש אשר דר אצלו. "לא יתכן שאותו אתם מחפשים", אמר האיש. "גם לא תוכלו לשוחח איתו מכיוון שהוא שיכור כל היום ואינו יודע מה נעשה איתו ומה נעשה סביבו.

בכל בוקר, הוסיף האיש וסיפר "מתעטף הוא בטלית ותפילין ומתחיל להתפלל ומתחיל לשתות יין שרף בכמות כה גדולה עד שמשתכר כלוט ונופל דומם כאבן. כך ישן הוא עד למחרת בבוקר ואז הוא שוב קם להתפלל וחוזר על מעשיו ביום הקודם". סיפורו של בעל הצריף לא הבאיש את ריחו של האיש אשר אליו נשלחו. רבם הקדוש ידע בוודאי אל מי שלחם והם לא רצו לשוב לביתם לפני שימלאו את שליחותם.

"מתי בכל זאת אפשר לדבר עימו?" שאלו-עליכם להתייצב לפניו ברגע שהוא מתעורר, רק אז הוא מפוכח". השיב.

נשארו השליחים בביתו של בעל הצריף. כל הלילה לא עצמו עין והסתכלו על השיכור הישן שינה עמוקה בצריפו. לפני הנץ החמה התעורר השיכור והחל להתפלל. כשהגיע ל"הודו" ועמד לחלוץ את התפילין, ניגשו אליו במרוצה וביקשוהו להתפלל לגשמי ברכה. בתחילה סירב השיכור אך לאחר שהפצירו בו והבטיחו לו כמות הגונה של יין שרף לאחר שיסיים תפילתו, נאות להם והחל להתפלל ולבקש מהשם יתברך שיוריד גשמי ברכה עבור עם ישראל. לאחר שסיים, חזר למנהגו, שתה יין שרף ונרדם. לא עבר זמן רב עד שהשמים התקדרו כעבים וגשם ניתך ארצה.

כשחזרו השליחים לעירם, הלכו את הבעל שם טוב ושאלוהו בהשתוממות: "מהי זכותו הגדולה של אותו שיכור אשר הצליח להוריד גשמים?
"שיכור זה" סיפר להם הבעל שם טוב, היה בגלגולו הראשון צדיק גמור. רק חטא אחד היה לו, לעיתים היה מתפלל עד "הודו" בלי טלית ותפילין. כשעלתה נשמתו למרומים פסקו לו שיתגלגל שנית ויתקן את עוולתו. בכה הצדיק לשמע פסק הדין באומרו כי חושש הוא שמא יקלקל בגלגולו השני יותר משיתקן. על כן גזרו עליו כי יהיה שיכור כל היום.

רק בבוקר יהיה פיכח, יתפלל בכוונה עד "הודו" כשהוא עטוף בטלית ועטור בתפילין ואחר כך ישתה, ישתכר וישן כל היום וכך לא יבוא לידי חטא. כך תיקן האיש את חטאו היחיד. סיים הבעל שם טוב את דבריו והוסיף: "צדיק גמור הוא האיש הזה ונתקיים בו הפסוק: "רצון יראיו יעשה"

מתוך הספר: "נשמת ישראל" להרב יעקב קלפהולץ זצוק"ל.