תפריט
- ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם
- אתרי קודש נוספים
- השכינה שורה באדם לפי מעשיו
- צער השכינה מנשמות העשוקות
- הנשכינה נודדת בגלות ממקום למקום
- צער השכינה מצרות ישראל
- צער השכינה מהנשמות שנדחו בעוונותיהם
- אוי ליצר הרע כאשר השכינה תיפדה
- חפץ הקב"ה שתשרה שכינתו בכבוד ובתפארה
- מעשה ברבי אברהם לוי החסיד
- מדוע בן ישי לא בא?
- גדולי הדור צריכים לעורר על הגאולה
- אשרי מי שמשתדל לדעת את השכינה
- העוסק בתורה מיחד את השכינה למעלה
- מהי השכינה?
- חבלי משיח כחבלי לידה
- לכוון בבקשתנו הגשמיות להמשיך שפע לשכינה
- מעלת קימת חצות לעלוי השכינה
- לא ימצלא אדם פיו שחוק
- כל העוסק בתורה כאילו פודה את השכינה
- חשיבות השתתפות בצער השכינה
- צריך לכוון במעשינו ומצוותינו לשכינה
- השכינה משפיעה לכל העולמות
- מי שגומל חסד עם השכינה
- עוד מנהר דינור
- נהר דינור
- גלגול נשמות בימי הבעש"ט
- יונה הנביא רמז לנשמה
- עוד מגלגולי נשמות
- גלגולי נשמות
- גלגול
- גן עדן
- שבעה מדורים שהנשמה מתעלה
- גלגול נשמה בבהמה
- חיבוט הקבר
- גהינום
גלגול נשמה בבהמה
בס"ד
מי מתגלגל בבהמה טהורה ומי בטמאה
במה מתגלגלת הנשמה? הבה נעיין בדברי בעל "נשמת חיים", מאמר רביעי פרק יג:
גם צריך שתדע שהמקובלים האמינו גם כן ההעתקה והגלגול אפילו מגוף מין אחד לגוף מין אחר, ולכן אמרו שהעובר על המצוות להכעיס ולא עשה תשובה יתגלגל בבהמה. וכן על פסוק: "ויפץ ה' אותם (משם על פני כל הארץ) (בראשית יא ח) דרשו חז"ל שבשלושת חלוקי דינין נידונו דור הפלגה: הטובים שבהם נידונו בבלבול לשון, והכת שנתכוונה לשם עבודה זרה נעשו מהן קופים וחתולים וכיוצא בהם, והכת השלישית שאמרו: "נעלה לשמים ונכנו בקרדומות" הושלכו למטה ונעשו מהם שדים ומזיקים ורוחין בישין. רצונם שקצת מהם נתגלגלו בבהמות האלו וקצת נעשו נשמתם כמזיקים ורוחות נעות ונדות בלי שום מנוחה כלל.
והרקנטי בפרשת נח ובפרשת שמיני כתב וזה לשונו: ויש מן המקובלים האחרונים המאמינים בגלגול הבהמות ואמרו שאם עשה אדם עברה אחת יתרה על זכויותיו, יתגלגל בבהמה טמאה, וזהו "וגרה איננה מעלה (טמאים הם) לכם" (ויקרא יא כו)-מי שאין לו גרה על זכויותיו. ואם מעלה גרה על זכויותיו, יתגלגל בטהורה. רק אם חטא בעבודה זרה, בגילוי עריות ובשפיכות דמים-באלו השלושה אפילו מעלת גרה יתגלגל בטמאה אם לא חזר בתשובה.
וזהו סוד "שפן גמל חזיר" וכו'. ובפרשת קדושים זה לשונו: כבר הודעתיך סוד הבהמות הטהורות והטמאות, וקצת מחכמי הקבלה האחרונים אומרים כי העובר על העריות, סופו להתלבש בבהמה טמאה או בשקצים ורמשים. ולזה רמז: "אל תשקצו את נפשותיכם בכל השרץ" (שם, שם מג), שבודאי יוכל אדם לשקץ נפשו בהם וזהו "ואקוץ בם" (ויקרא כ כג)
וכן אמרו שזהו סוד מה שאמרה תורה (ויקרא יז ג-ד): "איש איש מבית ישראל אשר ישחט שור או כשב או עז וגו' ואל פתח אוהל מועד לא הביאו להקריב קורבן לה' לפני משכן ה' דם יחשב לאיש ההוא דם שפך". ורמז לדבר: "אדם כי יקריב מכם" כי לפעמים המקריב נפש בהמה, עמה מקריב נפש אדם המגולגל בה, וזהו סוד: "אדם ובהמה תושיע ה'" (תהילים לו ז'). אשר על כן נצטוינו בשחיטה ובסכין בלי פגימה, כי מי יודע אם גלגול יש בה, ולכן צריך לברור לו מיתה יפה. והאוכל אבר מן החי כאוכל מבשר אחיו כשיש שם גלגול נפש. וזהו סוד: "ולא תאכל הנפש עם הבשר" (דברים יב כג). ואמרו עוד שבגלל הדבר הזה אמר דוד: "הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי" (תהילים כב כא)
מתוך הספר: "נצח ישראל" להרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א