תפריט
- ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם
- אתרי קודש נוספים
- השכינה שורה באדם לפי מעשיו
- צער השכינה מנשמות העשוקות
- הנשכינה נודדת בגלות ממקום למקום
- צער השכינה מצרות ישראל
- צער השכינה מהנשמות שנדחו בעוונותיהם
- אוי ליצר הרע כאשר השכינה תיפדה
- חפץ הקב"ה שתשרה שכינתו בכבוד ובתפארה
- מעשה ברבי אברהם לוי החסיד
- מדוע בן ישי לא בא?
- גדולי הדור צריכים לעורר על הגאולה
- אשרי מי שמשתדל לדעת את השכינה
- העוסק בתורה מיחד את השכינה למעלה
- מהי השכינה?
- חבלי משיח כחבלי לידה
- לכוון בבקשתנו הגשמיות להמשיך שפע לשכינה
- מעלת קימת חצות לעלוי השכינה
- לא ימצלא אדם פיו שחוק
- כל העוסק בתורה כאילו פודה את השכינה
- חשיבות השתתפות בצער השכינה
- צריך לכוון במעשינו ומצוותינו לשכינה
- השכינה משפיעה לכל העולמות
- מי שגומל חסד עם השכינה
- עוד מנהר דינור
- נהר דינור
- גלגול נשמות בימי הבעש"ט
- יונה הנביא רמז לנשמה
- עוד מגלגולי נשמות
- גלגולי נשמות
- גלגול
- גן עדן
- שבעה מדורים שהנשמה מתעלה
- גלגול נשמה בבהמה
- חיבוט הקבר
- גהינום
שבעה מדורים שהנשמה מתעלה
בס"ד
מאמר זה העתקתי מתוך ספר נפלא הנקרא בשם: "קב הישר" בחלק הראשון מתוך 2 חלקים.
אמר רבי יהודה: שבע כיתות של מלאכי השרת הן אצל השער דאקרי "שערי צדק", שעליהם אמר דוד המלך עליו השלום "פתחו לי שערי צדק, אבוא בם אודה יה. זה השער לה' צדיקים יבואו בו". ושבעה פתחין הן לנשמות הצדיקים להכנס לגן עדן עד מקום מעלותם, ועל כל פתח שומרים: פתח הראשון נכנסת הנשמה במערת המכפלה, שהיא סמוכה לגן עדן, ואדם הראשון שומר עליו.
זכתה הנשמה-אדם הראשון הוא מכריז ואומר: פנו מקום להחסיד! שלום שלום בואך! ויוצאת מפתח ראשון ונכנסת לפתח שני של שערי גן עדן. ושם הכרובים ולהט החרב המתהפכת, ואם לא זכתה-מקבלת שם עונשה להצרף ולהסיר סיגה ופסולתה על ידי משפט אשר סובלת בלהט החרב המתהפכת. ובאם זכתה לצאת גם משם בשלום-אזי נותנים לה פתקה לסימן להיכנס לגן עדן, וכשבאה לגן עדן-יש שם עמוד אחד של ענן ונוגה, מעורב זה בזה, ועשן סביביו, ועמוד נעוץ מלמטה למעלה לשער ירושלים של מעלה שהוא מכוון כנגד ירושלים של מטה. ואם הנשמה זוכה, ודי לה שיהיה לה מקום מדורה בכאן לקבל שכרה ולא לעלות יותר-אז היא שם, ומתעדנת שמה מהטוב המשפיע מלמעלה אליה, וגן עדן זה מאיר באור של מעלה, דאמר רבי יוסי: ראיתי גן עדן, והוא מכוון נגד הפרוכת, ושם קרח נורא אשר למעלה, והיא נהנית מזיו השכינה, אבל היא אינה ניזונת ממנה.
זכתה לעלות יותר-אזי היא עולה באותו עמוד, עד שמגעת ונכנסת בפתח השלישי, והוא נקרא זבול, ושם יש הרבה שומרים, ופותחים לה, ונכנסת באותו שער ומשבחת לקדוש ברוך הוא בבית מקדש של מעלה, ומיכאל השר הגדול, שהוא כהן לאל עליון, מקריב הנשמה הזו לקרבן. אמר רבי חיא: הקרבה זו אינה באה כשאר הקרבן, אלא כאדם המקריב דורון לפני המלך. ומיכאל מעלה את הנשמה עד פתח הרביעי וחמישי וששי, ואומר לפניו: רבונו של עולם! אשרי בניך, בני אהוביך בני אברהם יצחק ויעקב, ואשרי הנשמה שהיא זוכה לזה! ואחר כך מעלים את הנשמה לשער השביעי, שהוא נקרא ערבות, ששם גנזי חיים. וכל הנשמה, שהיא זוכה לשער השביעי, מיד נעשית מלאך השרת.
אבל מי שעובר על חרם-אין נשמתו זוכה אפילו לבוא אל שער השלישי אפילו אחר כל היסורים והדינים, כי אמרו חז"ל: מי שהוא בחרם למטה יום אחד- הוא למעלה בחרם 30 יום, ומי שהוא בחרם למטה 30 יום-אזי הוא בחרם למעלה שנה, ומי שהוא בחרם למטה שנה אחת-אזי הוא בחרם למעלה עולמית, ואין לו תרופה למכתו.
על כן יראה האדם שלא להקל בשום חרם שנעשה אצל הקהל או אפילו בפני עשרה הדיוטות, ומכל שכן שיהיה זהיר שלא לעבור חרם של תלמידי חכמים-ואז טוב לו יהיה סלה.