תפריט

ענין מצות המזוזה והנחת היד עליה


בס"ד

ענין מצות המזוזה והנחת היד עליה

ידוע כי אויר העולם מלא מסטרא אחרא (הצד האחר-היפך הקדושה), וביותר-המקטרגים הנעשים מחטאים ופשעים של בני אדם משוטטים באויר העולם, כנזכר כמה פעמים בזהר, ויש לחשוש שמא בהליכתו לבית הכנסת יתדבקו בו החיצונים (הסטרא אחרא) באדם הזה שממהר ללכת לבית הכנסת-לזה צריך לדעת מה שכתוב בזהר, כי לצד שמאל בפתח יש סטרא אחרא אחד, ועליו נאמר "לפתח חטאת רובץ", והמזוזה הרומזת על השכינה הקדושה, קבועה מימין-וסימן (קוהלת י, ב): "לב חכם לימינו"-ושם מקומה, והיא נקראת "רחל".

ואלמלא שם של שדי שכנגדו-לא היה יכול אדם מישראל ללכת, כי בצד שמאל עומד הסטרא אחרא שם, והיא ברמז דילה: "לפתח חטאת רובץ", בהיפוך אתון (אותיות)-ראשי תיבות "רחל", ולכן שם של שדי שכנגדו הוא מכניעו. ועל זה כתוב "והיה שדי בצריך".

אומנם עיקר שמירה צריך ממנו בצאתו מן פתח ביתו לבלתי ידביק בסטרא אחרא ולהביאו לידי חטא, חס ושלום, ועל כן בפתח הפנימי שבבית יכוון בהנחת יד על המזוזה, כי "יצר" במילוי אותיות הוא: יו"ד צד"י רי"ש-סופי תיבות "שד"י.

רצוני לומר, ששם של שדי הוא טוב להינצל מיצר הרע. ובצאתו מביתו יתפלל תפילה קצרה: "ריבונו של עולם! חוסה נא עלי למלטני מיצר הרע וכל כת דיליה, אמן". או יקרא קריאת שמע פרשה ראשונה: "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד", עד "וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך"-ואז ימלט באותו יום מכל עוון ואשמה.

מתוך הספר "קב הישר"