תפריט

החסרון הבא מהשינה ביום


ס"ד

מתוך הספר: "הארי וגוריו"

בענין החסרון הבא מהשינה ביום, ומעלת השינה ביום שבת

כתב הרח"ו ז"ל (בסוף שער מאמרי רז"ל): טוב הוא אל האדם שישן בלילה ולא ביום, ובפרט אחר ב' או ג' שעות בלילה, משום חסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת אחר תפילתם, וכבר נתבאר אצלינו בברכת המפיל חבלי שינה על עיני.
אמנם השינה ביום היא רעה אל הצדיקים לפי שע"י מעשיו הטובים אפשר שיתעברו בו נשמות הצדיקים בעת שישן בלילה, וכאשר חוזרת נפשו בקרבו כשיקץ משנתו, ממשכת עמה נשמות צדיקים לפי שיסייעוה, לפי שכיון שהאדם מפקיד נפשו ביד המלכות בלילה כנודע, לכן באה בבוקר ברה וזכה ונקיה, אבל אם ישן ביום, שאין אז ענין הפקדון הנזכר, אין הנשמה מוצאת מקום מנוחה ופקדון, ולכן אדרבא תפסיד מה שהרויחה בלילה, ויתפרדו ממנה אותם הנשמות אשר נתחברו עמה בלילה כנזכר.
ולכן אין השינה טובה לצדיקים ביום.

אבל רשעים, שינה הנאה להם ולעולם, לפי שבלילה אין נפשותם נכנסת בפקדון ביד המלכות והם משוטטות בעולם ומוצאות נשמות רשעים ומתעברים בהם ונכנסים יחד בבוקר בקומם ממיטתם, ולכן כאשר ישנו ביום אפשר שאם ביום ההוא התפלל בכוונה או עשה איזו מצוה, יתפרדו מהם הנשמות הרשעים על ידי שינתם ביום. והנה מי שיהיה אדם חשוב וגדול מאוד דוגמת הצדיקים הראשונים, אז אפשר שאפילו אם ישן ביום ירויח כמו שמרויח בלילה.
אבל ביום שבת, אז השינה טובה לצדיקים לפי שאז אין דבר רע גובר ביום השבת, ואדרבא אפשר שירויח.
ולכן נכון לישון ביום שבת אחר הסעודה משום עונג שבת, וכך היה מנהגו של מורי זלה"ה, לישון ביום שבת אחר סעודת שחרית.