תפריט

הבגדים שצריך האדם ללבוש בשבת קודש


בס"ד

מתוך הספר: הארי וגוריו

בענין הבגדים שצריך האדם ללבוש בשבת קודש

כתב הרח"ו ז"ל בשער הכוונות (דף ס"ג ע"א) וז"ל: גם הזהירני שבעת שאלביש החלוק של שבת בערב שבת, שאכוין בשם קדוש זהריא"ל, וזהו השם של החלוק של השי"ת כנזכר בספר פרקי היכלות דר' ישמעאל, וכוונה זו מועילה מאוד אל האדם כדי שימשיך את הקדושה אליו. גם צריך האדם ללבוש בגדי לבן, ולא של צבעים אחרים. וקיבלתי ממורי ז"ל שכפי הצבע וגוון המלבושים שלובש האדם ביום שבת בעולם הזה, כן ממש יתלבש האדם בעולם הבא אחר פטירתו תמיד ביום השבת.

ואמר לי כי בקבלת שבת פעם אחת נתגלה אליו נשמת חכם אחד שנפטר בימיו, וראהו לובש שחורים, ואמר לו, לפי שבעולם הזה היה לובש שחורים ביום השבת, שלכך היו מענישים אותו שם להלבישו אחר פטירתו בגדים שחורים אף ביום השבת. ודע כי אין לפחות מן ד' בגדי לבן, והם, המלבוש העליון, והתחתון, והאזור אשר על לבושו התחתון, והחלוק אשר על בשרו.

וראיתי למורי ז"ל בימי החורף היה לובש ביום השבת מפני הצינה מלבוש אחד של בגדי ארגמן תחת המלבוש הלבן העליון, ולא היה חושש רק לשיהיו לו ד' בגדי לבן שהם לבוש העליון והתחתון ואזור והחלוק כנ"ל, וכן כיוצא בזה. ומספר ד' בגדים אלו הם כנגד ד' אותיות שם הוי"ה כנזכר בספר הזוהר (פרשת פנחס דף רנ"ה ע"ב) בסוד ח' בגדי כהונה, ד' של זהב אדנ-י, וד' של לבן הויה. ואלו ד' בגדי לבן הם סוד בגדי עולם הבריאה הנזכרים בתיקונים בהקדמה, דמלכא לבש לבושין דבריאה ביומא דשבתא.

ודע כי אלו הבגדים הם בחינת אור המקיף מבחוץ, והוא סוד המלבושים כמבואר אצלנו בתפילת שחרית בברכת מלביש ערומים יעו"ש, עכ"ל שער הכוונות.

עוד כתב הרח"ו זיע"א בענין מלבושי השבת בפרי עץ חיים (דף צ"א ע"ג) וז"ל: טוב מאוד ששום מלבוש או כיוצא בו מכל מה שהאדם לובש בשבת, אין ראוי שיהיה עליו בימי החול, ואפילו החלוק של שבת אין ראוי ללובשו בימי החול.