תפריט
- תורה ציוה לנו משה מורשה קהילת יעקב
- אתרי קודש נוספים
- אדם הסובל ממום או מכיעור פנים
- נבואה על זמן עקבתא דמשיחא
- אהבת ישראל
- רבי שמעון בר יוחאי זיע"א
- רבי מאיר בעל הנס זיע"א
- ביאור על פסוק שמע ישראל
- אהבת איש ואשה
- קינאה בחינוך הילדים
- אנטישמיות
- דוד המלך ע"ה
- רמז על השואה בתורה
- מעלת הזוהר
- ענין מצות המזוזה והנחת היד עליה
- מעלת הברית מילה
- מבחינה פסיכולוגית
- מעשה מאיש תם שהיה מקריב לה' לחם ויין
- האם יש כח בקליפות להטיב או להרע
- חשיבות אהבת החברים העוסקים בתורה
- מיני אש יורדים מן השמים
- טעם לאיסור השימוש בקבלה מעשית
- ביאור ענין המגידים
- דברים שניגלו לרבי עקיבא ולא למשה רבנו
- מעשה בשוחט שנתגלגל בתיש
- קריאת משניות בליל שבועות
- מלאכי השלום
- הבגדים שצריך האדם ללבוש בשבת קודש
- החסרון הבא מהשינה ביום
מעשה בשוחט שנתגלגל בתיש
בס"ד
מעשה בשוחט שנתגלגל בתיש
יום אחד בערב שהיו לומדים, נכנס תיש גדול ופתח הדלת, ונתקרב לרב ושם פיו באזני הרב ודיבר עמו, והשיבו הרב, לך לשלום אנכי אעשה כדברך. וילך התיש. וכל החברים המה ראו כן תמהו. אמר הרב להרח"ו, קום ולך וקנה התיש הזה בכל מה שישאלו ממך והבא אותו אלי. אמר לו, אדוני מהיכן אני מכיר אותו. אמר לו, לך והבא אותו אלי. אמר לו, אדוני מהיכן אני מכיר אותו. אמר לו, לך והוא יכירך מי הוא. ויקם וילך חוץ לעיר לעדר הצאן. מיד רץ התיש ויבוא אליו ושם קרנו בחגורו.
בא הרועה והכה אותו להסירו מעליו, ולא יכול לו. אמר לו הרח"ו, למה אתה מכה בו, שאני רוצה לקנותו. ואז שחק הרועה ואמר לו, בעליו הוא עשיר גדול ואינו מוכר אותו. אמר לו אני אלך אצלו. וכן היה, והלך אליו וידבר עמו, ובעליו שאל ממנו חמישים תיישים, ונתן לו. ויבוא התיש אחריו.
והרב שלח אחר כל השוחטים שיבואו לפניו, ויבואו. אמר להם, השחיזו כל אחד סכינו, וכן עשו. ולקח הרב סכין אחד מהם, ובדקו כולם, וגם הרב.
ויאמר הרב לתיש, הפל עצמך לארץ ותאמר וידוי, וכן עשה. וראו כולם שהוא בוכה. וכשגמר אמר לו הרב, פשוט צוארך, ופשט. ביקשו לקשרו כמנהג, אמר הרב, אינו צריך, שכבר פשט צוארו מאליו, ואמר להרב סופינו שהוא ישחוט אותו, ונתן לו כוונות שיכוין בשחיטתו. וכן עשה.
וביקש לבדוק הריאה. אמר הרב, אינו צריך, שכך אמר לי התיש שהוא כשר מכושר מבפנים. ואז ציוה הרב שלא ישליכו ממנו שום דבר זולת דמו והרעי, ועורו יעבדו לשם ספר תורה ותפילין, וקרניו לשופרות, ויביאו כל הבשר לפניו.
וקרא לסופר ואמר לו שיכתוב כוונות, ושלח לכל תלמיד חכם שירצה חתיכת בשר שיאכל אותו בכוונות אלו. וכשגמר הדבר, שאלו החברים מה זה הדבר?
אמר להם, זה היה שוחט פלוני, ויום אחד הכריחוהו שישחוט במהרה, והסכין היה בה פגימה דקה מן הדקה ונעלמה ממנו, ויצא כשר, ונמצא שהאכיל נבלה לישראל. ובא ואמר לי שאתקן אותו שישחטוהו ויזהרו בסכין, שאם יתקלקל הסכין הוא חוזר לגלגולו. לכן תיקנתי אותו. ויחרדו כל החברים. ובלילה בא בחלום לרב ואמר לו, רוחך ינוח לעולם הבא כמו שהינחתני.