תפריט

דוד המלך ע"ה


בס"ד

דוד המלך ע"ה

חשבתי לכתוב על דוד המלך מאמר, ולמה דווקא עליו? כי המשיח מצאצאי דוד המלך. וכדאי קצת להבין מהיכן נולד דוד המלך?
הכל מתחיל בימי "שפוט השופטים"
בזמן שהיו שופטים בעם ישראל, היו חוטאים ישראל בעבודה זרה. עם ישראל היה סובל בכל פעם מעם אחר שיצא נגדו למלחמה, היו צועקים לה' וה' היה שולח להם מושיע. בכל פעם שופט אחר.

ויהי בימי שפוט השופטים, מרמז שישראל היו שופטים את השופטים שלהם. ישראל היו אז בשפל מדרגה, שהיו שופטים את השופטים. ואז הקב"ה הביא רעב גדול על עם ישראל, ולא היה אוכל לאנשים. באותו זמן היה איש בשם אלימלך, ושמו לקוח משני מילים: "אלי-מלך (כלומר שהיה ראוי למלכות) אלימלך היה ראש הסנהדרין, והיה גם איש עשיר. והיות ועם ישראל היו עניים, היו מתדפקים על דלתות ביתו בכל הזמן בבקשה שיאכיל אותם. אישתו הייתה נעמי, צדקת הייתה (השם נעמי, הינו סוד הנועם העליון) והיו להם 2 בנים בשם מחלון וכליון. שאגב מורים שני השמות שלהם על סופם. אלימלך מאס בבקשות העניים שלא מפסיקים להתדפק על דלת ביתם, ולקח את בני משפחתו ועקר לארץ מואב. שני הבנים מחלון וכליון נישאו לנשים מואביות. זמן מה לאחר מכן, נפטר אלימלך, ואחר כך נפטרו גם שני הבנים.
נעמי התבוננה לאחר הטרגדיה המשפחתית שנותרה רק היא לבדה, והבינה שהם חטאו, ולכן נגזרה עליהם גזרה קשה כזו.

נעמי רצתה לשוב לא"י. אשת הבן הראשון עורפה (מלשון עורף-כלומר להפנות עורף) רצתה ללכת עם נעמי לא"י, אבל נעמי שיכנעה אותה שלא כדאי לה לבוא עימה, וכך חזרה עורפה לאחריה, ונשארה במואב. מצאצאיה נולד גולית הפלישתי, שהיה יוצא ומחרף את ה'.

רות, הייתה אשת הבן השני, רצתה אף היא ללכת עם נעמי לא"י, ונעמי ניסתה לשכנע אותה שאין לה מה לחפש בא"י וטוב לה שתישאר במואב, אבל רות דבקה בנעמי והשיבה לה: "באשר תלכי-אלך, באשר תמותי-אמות, עמך-עמי, ואלוקיך-אלוקי". נעמי חזרה לא"י ביחד עם רות (רות היא סוד התורה. שנאמר: "קול התור נשמע בארצנו"). אנשים ראו את נעמי לפני שיצאה למואב כאשר הייתה עשירה, וחזרה ללא כלום ומבוזה.

נעמי סיפרה לרות שיש לה קרוב משפחה ששמו בועז, ויש לו שדה. והיא יכולה ללכת וללקט שם שיבולים. שכן יש לבעל שדה לקיים 3 מצוות: "לקט, שיכחה ופאה". ורות הלכה לשדה. בועז היה בשדה וראה את צניעותה של רות.

כל שאר המלקטות היו מתכופפות מעט כדי ללקט, ואילו רות הייתה יושבת ומלקטת בשדה. בועז הבין שצריך לעשות לרות מצוות יבום, שכן בעלה נפטר, ולא הותיר אחריו ילדים. הוא הביא קרוב משפחה אחד, שכבר הייתה לו אישה ולא הסכים לשאת גם את רות, ואז החליט בועז להתחתן עם רות, בכדי לייבם אותה. רות התגיירה כהלכה ונישאה לבועז ומהם נולד עובד, הוא אבי ישי. ישי היה הנכד של בועז ורות. ישי היה צדיק שעליו נאמר שמעולם לא חטא. ישי נישא לניצבת בת עדיאל, וילדה ממנו בנים.

לאחר זמן שמע ישי, שהבריות מרננות עליו שהוא לא יהודי, וכן ילדיו לא יהודים, משום שכתוב: "עמוני ומואבי לא יבואו בקהל השם, על אשר לא קידמו אותכם בלחם ובמים" אבל הכוונה על מואבי ועמוני גבר, ולא על עמונית ומואבית,כי אין דרכן של נשים לצאת לקראת גברים. ובזה טעו ישראל, כאשר חשבו שישי ובניו הם בעצם גויים. ואז החליט ישי להיפרד מאישתו ניצבת, כי לא רצה להביא ממנה עוד ילדים גויים. ישי רצה לבוא על שפחתו משום שהיא הייתה יהודיה, והיות וילדים נחשבים על פי האמא, אז כך חשב ישי שילדים שיולדו לו מהשיפחה יהיו לפחות יהודים, וכך יוכל להמשיך את שושלת הדורות.

ואז סיפרה השפחה לניצבת אשת ישי, מה מתכנן ישי לעשות. ובלילה נכנסה ניצבת אשת ישי במקום השפחה, ובאותו לילה התעברה ממנו עם דוד.

לאחר 3 חודשים גילו הבנים של ישי שהאמא שלהם בהריון, והלכו וסיפרו לאביהם שהאמא שלהם זינתה, וצריך להרוג אותה. ישי שמע זאת ואמר לאביו: למה נהרוג אותה, ונשפוך דם נקי? נשאיר את האמא בחיים, ולא נתייחס אל הילד שיוולד ממנה.
לאחר 9 חודשים נולד דוד הקטן. אימו אמרה תמיד באוזניו: אתה ילד טהור, אני יודעת שאתה יהודי וטהור. ולימים כאשר דוד המלך גדל, שאר האחים שלו לא הכירו בו ולא התייחסו אליו. דוד היה יוצא להרים עם הצאן, והיה מתבודד שם, והתחיל לכתוב שם את פרקי התהילים.

הוא דוד שמצאצאיו יצא מלך המשיח.