תפריט

רבי מאיר בעל הנס זיע"א


בס"ד

הרצאה של הרב שמעון דהאן שליט"א
על פרשת אמור

היה אדם רומאי בשם "נירון קיסר" שהיה בראש צבא רומי. הייתה לו יכולת להחריב את בית המקדש, אבל הוא התבונן בעם היהודי וראה שיש להם נימוסים והם מיוחדים, ולא רצה להחריב את בית המקדש. הוא זכה ונולד לו נכד, אותו נכד היה לימים לרבי מאיר בעל הנס. באותו הדור היו רבי עקיבא וכן רשב"י והיה רבי עקיבא מקרב את רבי מאיר אליו יותר מרשב"י. השגיח רבי עקיבא והבין שכאב לרשב"י שהוא מקרב את רבי מאיר יותר ממנו למרות שהיה גדול בחוכמה מרבי מאיר, ואמר לו רבי עקיבא שהוא מקרבו אליו על מנת לחזקו בתורה. רשב"י נקרא "אש אוכלה", ורבי מאיר נקרא היה המאור.

יעקב אבינו הלך דווקא אצל לבן הארמי. למרות שלבן היה רמאי והיה מחליף את כבשים והטלאים בכל פעם, אבל דווקא לבן היה סוד האור (מבחינת הלובן של העין) ולכן זכה ונולדו ממנו 2 נשים צדיקות שהן רחל ולאה. נשות יעקב, והוא היה צריך להגיע דווקא אל בית לבן.

באותה תקופה היו הרבה רומאים שהתגיירו. הרב אומר: אייך זה שכל כך הרבה גויים מתגיירים? האם יתכן שגוי יתגייר?
הרב מסביר שגוי לעולם לא מתגייר. הוא ישאר גוי לנצח.

ישנם אנשים שנענשים ומתגלגלים בכל מיני גלגולים. אדם המדבר לשון הרע מתגלגל באבן, שנאמר: "אבן מקיר תזעק". ובביתו של "הבן איש חי" הייתה אבן אחת שהצדיק ידע שמגולגלת בה נשמה של רשע, והיה טורח רבות לתקן אותה, עד שלבסוף אותה נשמה שהייתה באבן, באה אליו בחלום והודתה לו על שהשיבה למקומה.

וכן רוצח מתגלגל בעלים. וכאשר העלים נושרים, ויש בהם נשמה היא מתנתקת מן העץ וגוועת לאט לאט, ואותה נשמה סובלת צער גדול. וכך היא מתגלגלת פעם אחר פעם בעלה אחר, עד שנשלם תיקונה. ולפעמים אדם מתגלגל בבהמה, ולפעמים יהודי מתגלגל בגוי. ואותה נשמה סובלת צער מר ונורא מכך, והיה מעשה בכומר אחד שהיה רואה יהודים ומקנא בהם מאוד, וידע שהוא לא גוי, וסבל יסורים גדולים מזה.

ואיך יעקב אבינו התגלגל ברבי עקיבא שהיה אביו יוסף, והיה בן גרים?
וכן רבי מאיר אותיות שמו "מאיר" הן אותיות "ארמי", ובגלל שיעקב היה אצל לבן הארמי הוא בא לתקן את לבן הארמי שהוא סוד הלובן העליון.

נשאלת שאלה:
אדם שהתגלגל כמה פעמים בכמה גופות וכמה שמות, מי מהם יקום בתחית המתים?
והרב אומר שמי שלא מאמין בתחית המתים, לא יקום בתחית המתים. אבל האדם הטוב ביותר יקום בתחית המתים מבין כל הגופות שהנשמה התגלגלה בהם.

הרב אומר שבכל אדם יש כמה חלקים מן הנשמה. וכל נשמה מחולקת לניצוצות רבות של הנשמה והם יכולים להיות מחולקים בין המון אנשים, וכולם יקומו בתחית המתים ויהפכו לנשמה אחת. נשמות של רשעים לא יקומו בתחית המתים. בכל פעם שחלק מן הנשמה מתגלגל באדם עליו לתקן את אותו חלק. באם החלק מתוקן הוא חוזר לשורשו.

הרב אומר שיש לנו מנהיגים נוראים בדור, והם נבחרים משמים על ידי בורא עולם, והם נבחרו רק בגלל שהדור שלנו דור ירוד כל כך מבחינה רוחנית ומוסרית וכפי מעשי הדור ה' שולח לנו מנהיגים. שבמקום שהוא יתפלל וימסור נפשו למען הדור אז הוא כמו: "עבד כי ימלוך". כל המנהיגים מושחתים.

באותו דור של רבי מאיר בעל הנס הייתה רק תורה שבעל פה, כלומר הדברים עברו מדור לדור מאב לבנו והכל בעל פה. רבי יהודה הנשיא שחי לקראת סוף בית שני, וצפה שעתידה תורה להשתכח מישראל, אז קיים: "עת לעשות לה' הפרו תורתך" ולמרות שה' ציווה לא לכתוב את התורה שבעל פה על גבי כתוב, והלכו וכתבו את התורה שבעל פה על כתב. יהודה הנשיא חיפש אדם שזכר כמה שיותר מסכתות בע"פ והוא בחר ברבי מאיר שהיה לבלר (כלומר היה כותב מכתבים) ועוסק בכתיבה. ורבי מאיר ישב לפני רבי יהודה הנשיא וכתב את כל המסכתות שזכר ואת מגילת אסתר מילה במילה לפי מה שזכר. ותורה זו נקראת בשם: "ששה סדרי משנה".

ברוריה הייתה אשת רבי מאיר, צדקת גדולה הייתה ומשכילה, הייתה לומדת תורה עם תלמידי חכמים (כמובן, בהפרדה גמורה).
בערב שבת אחת הלך רבי מאיר לבית הכנסת ובאותו זמן נפטרו להם 2 או 3 ילדים קטנים. ברוריה לא סיפרה לרבי מאיר בעלה דבר בכדי שלא יצטער כל השבת על מה שקרה, ובכל פעם ששאל על הילדים הייתה אומרת לו שהילדים אכלו והלכו לישון וכו', ובצאת שבת אמרה לבעלה: אדם נותן בידינו פיקדון: כאשר אדם זה חוזר ומבקש את הפיקדון שלו, האם צריך להחזיר לו? והבין רבי מאיר שהקב"ה לקח את הילדים אליו.
ולאחר מכן נפטרה גם ברוריה ונשאר לבד.

יום אחד הלך רבי מאיר אל בית חברו, ואשת החבר הכניסה את רבי מאיר אל ביתה וכיבדה אותו במאכל והישקתה אותו במשקה חריף עד שלא ידע מה שקורה איתו, והיא פיתתה אותו לדבר עבירה. בבוקר הבין שעבר עבירה קשה עם אשת איש, ולא ידע את נפשו מרוב צער עד שרצה למות. רבי מאיר הלך אצל "ראש גלותא" (ראש הגולה) וסיפר לו את מה שקרה לו ושהיה הכל בשוגג.

ראש גלותא אמר לו, שילך ליער מקום שיש שם הרבה אריות, ויקשור עצמו אל עץ ויבואו אריות ויאכלו אותו. ווכך עשה רבי מאיר פעם ופעמיים, ובאו אריות והריחו אותו ולא אכלו אותו.

בפעם השלישית אמר ראש גלותא לרבי מאיר שיחזור ליער ויקשור את עצמו לעץ ויחכה שאריות יאכלו אותו, ואז בא אריה גדול, והיכה את רבי מאיר על אחת מצלעותיו בצורה קשה וכמעט מת. ועכשיו אמר לו ראש גלותא: כופר לך, וה' סלח לעוונך!.


מעשה שקרה עם אחות של ברוריה אשת רבי מאיר בעל הנס. שפעם אחת חטפו הרומאים את אחותה של ברוריה והכניסו אותה לבית בושת. התחננה ברוריה לבעלה שילך ויציל את אחותה. וענה לה רבי מאיר, כי סכנה גדולה היא להיכנס לשם. אבל לבסוף נתרצה רבי מאיר, והתחפש לאדם פשוט. הוא הגיע אל מקום בו הייתה מוחזקת אחות ברוריה. הוא ביקש משומר המקום שרצונו להתייחד עם אחותה.

השומר הכניסו פנימה. רבי מאיר ניסה לשדל את האחות לעשות עימו מעשים, והיא דחתה אותו בכל מיני אמתלאות שונות. והוא הגיע אליה כמה פעמים, ובכל פעם ניסה לשדל את האחות, והיא בכל פעם דחתה אותו בשל סיבה אחרת. אז הבין רבי מאיר, שאחות ברוריה נקיה וטהורה, ולא נבעלה על ידי שום גבר, ולכן ניסה לשחררה. הוא ניגש לשומר, וביקש ממנו לשחרר את האחות.

ענה השומר לרבי מאיר, שיש מעליו ממונה, ואם ידע הממונה שהוא נתן יד לשחרור האחות, אז יוציאו אותו להורג, והוא מפחד. ראה רבי מאיר שיש כלב ענק ומפחיד בחדר. פנה אל השומר ואמר לו: ראה כיצד הכלב לא יעשה לי כלום ! התקרב רבי מאיר אל הכלב, והכלב ניסה לתקוף אותו, אז אמר רבי מאיר: "ענני אלה דרבי מאיר ענני". וראה זה פלא. הכלב נעמד על שתי רגליו ולא יכול היה לזוז. כאשר ראה השומר את הנס ונדהם, אמר לו רבי מאיר, כי הוא יכול להציל גם אותו מן הממונה עליו. והוא לימד אותו, שבאם יבואו השומרים וירצו להרוג אותו בגלל ששיחררו את האחות, הוא יגיד "ענני אלה דרבי מאיר ענני", ולא יקרה לו כלום.

וכאשר תפסו השומרים את השומר על בית הבושת, הכינו לו חבל תליה, והשומר אמר את מה שרבי מאיר לימד אותו, והחבל נקרע, וכך חזר המקרה שלוש וארבע פעמים. ואז ביקשו מכל מי שראה את רבי מאיר , שיתארו אותו, ועמד מי שצייר את קלסתר פניו, וכך עשו ופירסמו את תמונת רבי מאיר בכל מקום ומקום. ויום אחד מישהו זיהה את רבי מאיר כאשר היה מהלך בשוק, ורצו לתפוס אותו ולהביאו למלכות. ואז ירד אליהו הנביא והתחפש בדמות אישה יפה, ואחזה ברבי מאיר וגיפפה אותו, וכאשר ראו זאת האנשים, חשבו שבוודאי לא מדובר בצדיק רבי מאיר ועזבו אותו לנפשו.

רבי מאיר קבור בעמידה, וידוע שמי שקבור בעמידה, יקום מבין הראשונים בתחית המתים.