תפריט

רבי שמעון בר יוחאי זיע"א


בס"ד

רבי שמעון בר יוחאי נולד לזוג הורים עקרים. שנים רבות לא היו להם ילדים. הייתה אמו מתפללת רבות, ולא נענתה. עד שיום אחד אמר יוחאי לאישתו, כי הוא רוצה ילדים, והוא רוצה להתגרש ממנה, ואם יתחתן עם אישה אחרת אולי היא תביא לו ילדים. כאשר שמעה זאת האשה, בכתה במשך כל הלילה והתפללה.

בבוקר חולם יוחאי אבי רבי שמעון, שהוא נמצא בתוך פרדס מלא עצים. והיה שם עץ אחד יבש ביניהם. ופתאום ירד מלאך מן השמים לתוך הפרדס, ועמד ליד העץ כאשר יש בידו צלוחית עם מים, והוא השקה את העץ עם אותם מים שבצלוחית, והעץ התחיל לפתע לפרוח.
יוחאי הקיץ מן החלום, והלך אל רבי עקיבא לשאול על פשר החלום.

הסביר לו עקיבא שאשה שאין לה ילדים משולה לעץ יבש שלא נותן פירות. והצלוחית שהביא המלאך, אותם מים שהיו בה הינם הדמעות שהורידה אשת יוחאי. והעץ שהתחיל לפרוח מראה על כך שהם יזכו ללדת בן שיאיר את עיני ישראל בתורה. ולאחר שנה נולד להם שמעון, הוא רבי שמעון בר יוחאי.

כאשר נולד רשב"י האיר את הבית באור גדול. הוא כתב את ספר הזוהר, שעליו נאמר, שבזכות הלימוד בזהר יצאו מן הגלות. הזהר מכבס ומטהר את הנשמה עד מאוד. בזהר ישנם סודות גדולים מאוד.

בזמן שלטון רומי כאשר רדפו את היהודים, ישבו ביחד רבי יהודה בן גרים, רבי יוסי, ורבי שמעון בר יוחאי ביחד, ודיברו על הרומאים. רבי יהודה בן גרים שיבח את הרומאים ואמר שהם בונים הרבה דברים יפים וזה טוב לעם ישראל.
רבי יוסי שתק כאשר הם דיברו.
ורשב"י אמר שכל מה שהרומאים עושים, הם עושים רק למען עצמם, רק הקב"ה מגלגל את הדברים שיהיו לטובת ישראל, אבל לא כך כוונתם.

הדברים שהם דיברו נודעו לרומאים. רבי יוסי ששתק, חויב לצאת בגלות על ידי הרומאים.
רבי יהודה בן גרים ששיבח את הרומאים זכה על ידם לגדולה. ואילו את רשב"י רצו הרומאים להרוג.

רשב"י ובנו רבי אלעזר בן שמעון התחבאו בבית המדרש. יום אחד אמר רשב"י לבנו, שכדאי שהם יעזבו את בית המדרש, ויתחבאו במקום אחר, שכן אשת רשב"י הייתה מביאה להם אוכל בכל יום, ואם הרומאים יתפסו אותה ויענו אותה, היא תספר לבסוף היכן בעלה והבן מתחבאים.

ברחו שניהם לפקיעין, ונעשה שם נס ונפתחה מערה. הקב"ה גידל עץ חרובים ליד המערה, ונפתח מעיין של מים לידה.
היו רשב"י ובנו מורידים את בגדיהם, ומסתירים את גופם בתוך החול, ורק כאשר היו צריכים להתפלל, אז היו לובשים את בגדיהם הנקיים, ולאחר מכן שוב היו פושטים בגדיהם ונכנסים בחול. יום אחד נגלה אליהם אליהו הנביא, ואמר להם שהמלך שגזר עליו מות, כבר מת, והם יכולים לצאת מן המערה. יצא רשב"י לאחר 12 שנים שהיה במערה, ראה איכרים עובדים וחורשים את האדמה, במקום ללמוד תורה, היה לו קשה להבין אייך אנשים עוזבים את לימוד התורה בכדי לעבוד, ובכל מקום שהיה נותן עיניו, היה נשרף ונחרב.

אמר ה' לרשב"י: האם יצאת מן המערה בכדי להחריב את עולמי?! חזור למערה לעוד 12 חודשים.
חזרו רשב"י ובנו למערה, וכעבור 12 חודשים נוספים יצאו מן המערה. והפעם בכל מקום שהיה מביט רבי אלעזר בן רבי שמעון את עיניו היה שורף ומחריב, אבל רבי שמעון היה עומד ומתקן.

כאשר חזר רשב"י לביתו יצא לקראתו חותנו, רבי פנחס בן יאיר. לקח רבי פנחס את רשב"י לבית המרחץ. כאשר ראה את גופו שכל עורו סדוק, היה מתחיל בוכה ודמעותיו היו יורדות על בשרו ועל פצעיו של רשב"י ואמר לו: "אוי לי שראיתיך בכך" ורשב"י ענה לו: "אשרי ואשרי חלקי שראיתני בכך" שרק בזכות מסירות נפש זו זכה לכל הגילויים של חוכמת הזהר.

תם ונשלם, שבח לבורא עולם