תפריט

הטעית המותרות




בס"ד

בין אלה המשיגים את תענוגותיהם ובין אלה שאינם משיגים אותם, טובעים בתאוות תענוגותיהם, ונבצר מהם להשיג את הטוב על ידם, ומפסידים בעסק שהם עושים להחליף עולם קיים בעולם עובר, ומגלים בזה את פחיתותם ואת בחירתם הרעה, ושאין הם מבינים לא את הערך של עבודת ה' והעולם הבא שהם מוותרים עליהם, ולא את הערך של התענוגים וקנייני העולם הזה שהעדיפו עליהם, כמו שנאמר (תהילים קו, כ) : "וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב".

והדרישות של ההרגלים הגוברים עליהם ושל ההבלים של עסקי ההפסד שלהם, אינם פוסקים מלהטריד את מחשבותיהם בהמצאת הבלים חדשים של תענוגים ותאוות, ומלהעסיק את ליבם במה שמתרחש סביבם, וככל שהם התקרבו יותר אל תאוות העולם הזה, הם התרחקו יותר מאור האמת, וככל שהם התרחקו מאור האמת שנפרדו ממנו, הם התחברו יותר אל היצר הרע שהם חיבבוהו, עד שחזקה עליהם האפילה, וגדלו בליבם תאוות העולם הזה, ושכולו נעשה יפה בעיניהם, והם בנו אותו על ידי חורבן שיכלם.

וככל שהעולם נעשה יותר משוכלל, גדל החורבן של שיכלם יותר, עד שהדרך הרעה של שיכלם נעשה בעיניהם הדרך הטוב, והסבך שהם טועים בו הוא אצלם המסלול הישר, ושמו אותו לחוק ולמוסריות, והורישו אותו האבות לבנים, וגידלו בו את צאצאיהם, וציוו את המון העם ללכת בו, והשרים שלהם התחרו בו, עד שהיצר התבסס היטב ביניהם, וביתם התמלא הבל, ומה שהוא מוזר בעולם נעשה אצלם הגיוני, והדרך הנכונה בעולם נעשה אצלם מוזר, וההתנזרות מהמותרות נעשית בעיניהם אי מילוי החובות, וכל אחד מהם מחקה את מה שחברו עושה, והנהנה מהעולם כדי צורכו בלבד נקרא אצלם עצל, והנמנע מלהרבות קניניו הוא בעיניהם מפגר, והמסתפק בכדי מחייתו-חלש, והעובד את העולם הזה-חרוץ.

ובקנייני העולם הם מתפארים ומתנשאים, וכדי להשיג אותם הם מתחברים אחד עם השני, ובגללם הם כועסים זה על זה, ומתפייסים זה עם זה, וכדי ליהנות מהם הם עושים את ביטנם לאלוהיהם, ואת הלבשתם לתורה שלהם, ואת שכלול דירותיהם למוסריות שלהם.

והם טועים במעמקי הסכלות, ומתרוצצים במסלול העצלות, ועמוסים במטעני התאוות, ומבקשים לקבל את השכר של העובדים את ה' ע"י מעשים של עוברי רצונו, ורוצים להגיע למדרגות הצדיקים ע"י ההתנהגות של הרשעים, כמו שאמרו חכמינו ז"ל (סוטה כב): עושים מעשה זימרי ומבקשים שכר כפנחס. (חובת הלבבות שער הפרישות, ע"פ "לב טוב")