תפריט

נטילת ידים וברכת אשר יצר




בס"ד

א) אמרו חז"ל (מסכת מכות דף טז) כל המשהה את נקביו עובר משום "בל תשקצו את נפשותיכם". ולכן אם נתעורר לו צורך לצאת לנקביו, בין לקטנים ובין לגדולים, לא ישהה עצמו, אלא ילך ויצא לנקביו מיד.
ומכל מקום אם היה עוסק בתורה, או שהתחיל לשמוע קריאת התורה, או קריאת המגילה, או קריאת ההלל, ונתעורר בו צורך לנקביו, ויכול להחזיק עצמו עד כדי שיעור הליכת פרסה, (דהיינו שעה ושתיים עשרה דקות), יסיים הענין שעוסק בו ואחר כך יצא לנקביו. ואפילו אם הוא מסופק אם יכול להחזיק עצמו עד שעה וחומש, רשאי להמתין עד שיסיים הענין, ואחר כך יצא לנקביו.

אולם אם יודע בעצמו שאינו יכול להחזיק עצמו עד שעה וחומש, נכון יותר שיפסיק ויצא לנקביו מיד, אלא אם כן יגרם לו ביטול תורה מחמת כן, או שהוא מלמד תורה לתלמידים, וחושש שמא יתבטלו מלימודם מחמת כן. (וע"ע בפרשת משפטים אות ב-ג)

ב) היוצא לנקביו צריך לנהוג צניעות בבית הכסא. ואפילו כשיוצא לקטנים, צריך לנהוג צניעות בעצמו, ואפילו אם מחמת כן שמחפש מקום צנוע צריך להשהות עצמו מעט, אין לחוש בזה משום איסור "בל תשקצו", וגדול כבוד הבריות.

ג) הנמצא בבית הכסא, אינו רשאי לדבר עם חבירו הנמצא בחוץ, או להשיב לקריאה טלפונית. ומכל מקום כשיש חשש של הפסד ממון, או חולי וכיוצא בזה, יש לו על מה שיסמוך, אך יקצר בדבריו עד כמה שאפשר.

ד) מי ששכח לברך ברכת "אשר יצר": אם נזכר בתוך שעה וחמישית (שבעים ושתים דקות) אחר שעשה צרכיו, רשאי לברך "אשר יצר" בשם ומלכות. אבל לאחר מכן, יברך בלי שם ומלכות, וספק ברכות להקל. ואם הוצרך שוב לנקביו, אפילו בתוך שבעים ושתים דקות, לא יברך "אשר יצר" אלא רק לאחר שיחזור ויעשה צרכיו ויטול ידיו.

ה)מי שאכל דבר שצריך לברך לאחריו ברכה אחרונה בנ"ר, וקודם שיברך יצא לנקביו, יברך תחילה ברכת "אשר יצר", ואחר כך יברך בורא נפשות. ואם אירע כן באמצע סעודתו, יברך ברכת המזון תחילה ואחר כך יברך ברכת "אשר יצר".
ומכל מקום אם חושש שמא ישכח לברך ברכת "אשר יצר" אחר ברכת המזון, יקדים ברכת "אשר יצר" לברכת המזון. והאוכל עוגה ואחר כך הוצרך לנקביו, יברך "מעין שלש" תחילה שלדעת רוב הפוסקים היא מן התורה, ואחר כך יברך אשר יצר.

ו) הנמצא בתוך החדר הפנימי של בית המרחץ, אינו רשאי לומר "שלום" לחבירו, מפני ששמו של הקדוש ברוך הוא "שלום", שנאמר ויקרא לו ה' שלום.
ומכל מקום מותר לקרוא לחבירו ששמו "שלום" בבית המרחץ. וכן מותר לקרוא לחבירו ששמו "עובדיה" או "עזריה" כשנמצא בתוך החדר הפנימי שבבית המרחץ.
ובמקום הצורך מותר להרהר בצרכי מצוה, כגון בעניני צדקה, כשנמצא בתוך החדר הפנימי של בית המרחץ, אף על פי שאסור להרהר שם בדברי תורה.