תפריט

מחנה שכינה




בס"ד

כתיב (דברים כג, טו): "והיה מחניך קדוש". כשם שיש גבול בכתות ומחנות השכינה שנקראים "קדושים"-כן נמי בגוף האדם ואיבריו, הם נקראין "מחנה", בענין אם האדם מקדש את גופו ואיבריו בעניני הקדושה, אז איבריו נקראים "מחנה-שכינה" ממש, ועליהם נאמר (ויקרא כב, לב): "ונקדשתי בתוך בני ישראל", (שמות כה, א): "ושכנתי בתוכם". וכשהולך האדם בדרך לא טוב, אזי הוא מכניס עצמו להיות מחנה לסטרא אחרא.

על כן יהיה שגור בפי האדם לומר תפילה קצרה: "ריבונו של עולם, זכני להיות כסא לשכינה"! כי כשהגוף הוא בקדושה-נעשה כסא לשכינה, כי זהו חשק ותאוה לשכינה לשרות על גופות הצדיקים. מה שאין כן כשיסלף אדם את דרכו, הוא להיפוך, חס ושלום, כדאיתא בזהר, פרשת נח בפסוק (בראשית ז, יז): "וישאו את התבה, ותרם מעל הארץ"-בגין דחוטאים בעלמא, שכינתא מסתלקת מן ארעא. והשכינה נקראת "תיבה", כי "תיבה" הוא אות: בי"ת ה', בהיפוך אתון. ושם בזהר מבואר דברים השייכים אל קדושת הגוף ואיבריו. ועיקר מקום לכל הקדושות-לקדש גופו בלימוד התורה מאי דאפשר, ובפרט קודם שילך לישון בלילה, כדאיתא במדרש הנעלם: (זו"ח דף ל ע"ב) אמר רבי יהודה: אין לך בכל לילה, שאינו אוחז מטטרו"ן, שר הפנים, כל הנשמות העוסקים בתורה ומראה אותן לפני הקדוש ברוך הוא, וממתינים מלאכי השרת מלומר שירה, עד שיכנפו נפשות הצדיקים עמהם ויאמרו ביחד לאל עליון.

וכן מקדושת הגוף, ידקדק האדם באמירת קריאת שמע בכוונה גדולה ומילה במילה, כי יש בקריאת שמע רמ"ח תבות נגד רמ"ח איברים, ואיתא בזהר חדש (דף נט, ע"א): כל אדם שקורא קריאת שמע כדקא יאות-כל תבה ותבה משפיע בכל איבר ואיבר דיליה, ואם אינו קורא קריאת שמע בכוונה, כי אם במהירות ועראי, ובליבו הוא מהרהר בעסקים אחרים, והלב אינו יודע מה שהפה מדבר-אזי כל איבר ואיבר שואב עליו הסטרא אחרא, ועל ידי כן באים חולאים ומכאובים על גופות בני אדם על אשר אינם נזהרים לקרות קריאת שמע בכוונה.

והענין, שצריך לידע מה שכתוב בספר "כלי חמדה", פרשת בראשית, כי כשם שרמ"ח איברים ושס"ה גידים של האדם מכוונים ומשועבדים תחת רמ"ח מצוות עשה ושס"ה מצוות לא תעשה, הכי נמי ארצות תבל ומקומות של העולם מכוונים ומשועבדים תחת רמ"ח מצוות עשה ושס"ה מצוות לא תעשה נגד איברים וגידים של האדם. ואמרו הראשונים, כי עקרב מסור תחת ממשלת מצוות מילה, והמופת, שאם ישוך העקרב-אם ישימו על הנשוך ברית-מילה של תינוק שלא ראה קרי-ישקוט הכאב ותסתלק הסכנה. ועוד סגולה נפלאה לתינוק הנולד שלא יקרה עליו חולי נכפה בר מינן, מיד כשנולד, ישימו בפיו ברית קודש של תינוק-ויהיה ניצול כל ימיו מחולי נכפה.

עוד דע, כי היסורים הבאים על האדם, אם האדם הוא מקבל עליו באהבה ובחיבה, אזי אותם יסורים מזכין ומטהרין ומקדשין את הגוף מאוד. והענין מבואר בזהר, פרשת שלח לך, כי נשמת האדם נמשלת לנר, וטבע הנר כשאינו מאיר, אזי מנענעים אותו קצת ויתלהב יותר ומאיר כראוי, וזה דוקא בנר יפה, מה שאין כן בנר גרוע, אדרבא, בנענועו אותו יכבה הנר. וכמו כן האדם, בהיותו חוטא והנשמה אינה מאירה בתוך גופו כראוי, אזי הקדוש ברוך הוא שולח עליו יסורים המנענעים אותו ומזעזעים אותו, וכאשר יקבל באהבה-אזי חוזרת הנשמה להיות מאירה יותר מבראשונה, ואם אינו מקבל באהבה-אזי אינו זוכה להאיר כבראשונה, ויסורים מרעין לו, והדין מתעורר עליו עד ירידתו לשוחה עמוקה של גהינום. והירא דבר ה', יבחר בחיים וטוב לו.

מתוך הספר: "קב הישר"