תפריט

מעשה נורא מגודל מסירות נפש




בס"ד

ומעשה נורא מגודל מסירות נפש על ענין הצניעות מסופר בגמרא תענית (כד' ע"א) דבר נורא על רבי יוסי דמן יקרת, שראה פעם שאחד סותר את גדר הדקלים שהיתה לו בבית ועשה בה חור. ניגש אל היהודי הזה ושאל אותו: למה אתה סותר את גדר הדקלים שלי? מה עשיתי לך? מדוע אתה עושה בה חור? אומר לו אותו יהודי את האמת: רבי, יש לך בת, ואני רוצה להסתכל עליה. נכנס ר' יוסי ואמר לבתו: בתי, את מצערת את האנשים. שובי לעפרך, ואל יכשלו בך בני אדם. וכך היה ומתה בתו.

וזה מבהיל: זה נותן לנו תמונה עד כמה העוון הזה חמור. הרי היא יושבת בתוך ביתה, אז מה הטענה עליה?! וכי אם יש אנשים שרוצים להסתכל לתוך הבית ולראות אותה אז היא אשמה?! אלא נכון, היא לא אשמה, אבל במציאות היא מכשילה בני אדם. ואף על שאיפה היא מכשילה?-אצלה בבית! ואם כן שהאיש ילך! מה הוא רוצה ממנה?! כן, אבל זה המצב: בני אדם נכשלים, ואז אומר לה רבי יוסי: בתי, שובי לעפרך ואל יכשלו בך בני אדם