תפריט

דברים האסורים משום סכנה




בס"ד

דברים האסורים משום סכנה

א) כשם שאסור לאכול ולשתות דבר איסור כמו כן אסור לאכול ולשתות דבר של סכנה.
ובפי חכמי הש"ס שגור לומר: חמירא סכנתא מאיסורא, והרי כתוב ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש, וכתוב ונשמרתם מאוד לנפשותיכם. וכל המאבד עצמו לדעת אין לו חלק לעולם הבא. ולעולם אל יעמיד אדם את עצמו במקום סכנה לומר שיעשו לו נס שמא לא יעשו לו נס, ואם יעשו לו מנכין לו מזכיותיו. ומסופר בגמרא באחד ששתה מים מגולים בערב יום הכפורים, ואמר שזכות יום הכיפורים תגן עליו ולא הספיק לשתותם עד שנתחלחלו בני מעיו ומת, ולכן יזהר אדם מאוד בזה.

ב) משקים שנתגלו אסרום חכמים דחיישינן שמא שתה מהם נחש והטיל בהם ארס ועכשיו שאין נחשים בינינו מותר. ויש מחמירים גם בזמנינו, וכן נהגו בא"י להישמר. ושמעתי שמרן הגריא"ה הרצוג זצ"ל ערך מחקר מקיף בענין זה והסכימה דעתו שיש מקום להמשיך איסור זה בזמנינו בארץ ישראל.

ג) צריך להיזהר שלא לאכול בשר ודג ביחד מפני שקשה לצרעת, וכן אין לצלות בשר עם דג מפני הריח ובדיעבד אינו אסור.
ירחץ ידיו בין בשר לדג ויאכל ביניהם פת שרוי כדי לרחוץ פיו, וכך אנו נוהגים ויש מקילים שלא לרחוץ פה וידים ולהסתפק באכילת ושתית דבר מה ביניהם שהוא כהדחה וקינוח.

ד) צריך להיזהר מזיעת האדם שכל זיעת אדם סם מות חוץ מזיעת הפנים, ולכן יזהר שלא יתן דבר מאכל בין בגדיו לבשרו (או על בגדיו כשהם רטובים מזיעה) מפני הזיעה.

ה) צריך להיזהר מליתן מעות בפיו, מפני שיד הכל ממשמשת בהם ויש מהם חולים. וכן יזהר מכל דברים המביאים לידי סכנה כי סכנתא חמירא מאיסורא, ויש לחוש יותר לספק סכנה מספק איסור. ולכן אסרו לילך בכל מקום סכנה כמו תחת קיר נטוי או יחידי בלילה וכן אסרו לשתות מים מן הנהרות בלילה או להניח פיו על קילוח מים לשתות כי יש בדברים אלו משום סכנה.

ו) אסור לאכול מאכלים ומשקים שנפשו של אדם קצה בהם וכן אסור לאכול ולשתות בכלים צואים שנפשו של אדם קצה בהם, וכן לא יאכל בידים מזוהמות ועל גבי כלים מלוכלכים שכל אלו בכלל אל תשקצו את נפשותיכם.

ז) ישתדל מאוד לא לישון יחידי בלילה.

ח) המשהה נקביו עובר משום בל תשקצו, ואם לקטנים מסתכן גם בעקרות.

ט) אסור לקצוץ אילן מאכל העושה פירות והוא סכנה. ואם סמוך לאילנות אחרים חשובים יותר ממנו והוא מכחישם, וכן אם צריך למקומם. וכן לעוקרו עם שורשיו על מנת לנטעו במקום אחר מותר. ובכל הנ"ל טוב יותר לעוקרם על ידי גוי.

י) צריך להיזהר הרבה שלא לשתות מים פושרים שעדיין לא רתחו, אבל אחרי שרתחו והפשירו מותר.

יא) חמישה דברים קרובים למיתה: אבל ועמד מיד, שתה ועמד פתאום, ישן ועמד, הקיז דם ועמד, שימש מיטתו ועמד, אלא ישהה מעט קודם שיעמוד.

יב) חמישה דברים העושה אותם מתחייב בנפשו ואלו הן: האוכל שום קלוף, בצל קלוף, וביצה קלופה, והשותה משקים מזוגים (וכל הנ"ל היינו) שעבר עליהם לילה, והלן בבית הקברות, והנוטל ציפורניו וזורקם לרשות הרבים, והמקיז דם ומשמש מיטתו.

יג) אסור לעבור בנחל שמימיו רודפים ושוטפים אם המים מגיעים ממותנים ולמעלה משום סכנה שלא ישטפוהו המים.

יד) כשאתה שותה מים שפוך מהם ואחר כך תן לתלמידך. גם לא ישתה מים מפי חברו הגם שהוא אחיו או קרובו.

טו) יזהר שלא ישב על איצטבא של אבני שיש מפני שמצננת הגוף ומזיקה לו.

טז) לא יפתח אדם פיו לשטן ולא יקלל עצמו, כי ברית כרותה לשפתים, ולא יקלל חבירו כי אליו תשוב.

יז) לא יתוץ אדם תנור וכירים שאופין בו להשתמש במקום למטרה אחרת, כי סכנה גדולה זאת.

יח) מריבה בבית היולדת גורם סכנה לולד, ובבית חתן וכלה גורם רעה ח"ו.

יט) לא יאכל לחם שלא נאפה כל צורכו. טוב להיזהר מאכילת לחם חם מאוד. ולא יאכל לב בהמה ועוף שקשה לשיכחה, ולא יאכל בשר בין צלוי בין מבושל בעוד שעולה ממנו הבל.

כ) הרואה דבר מאכל ונתאוה לו ואינו אוכלו סכנה היא לו, וסגולתו שלא יבלע רוקו באותה שעה, ומכאן נפוץ המנהג לתת מן המאכל שאוכלים לכל מי שמזדמן שם.

כא) היודע בשורה טובה לחבירו לא יבשרנו בפעם אחת.

כב) קבלה שלא יאמר הנוסע למלוין אותו שיחזרו ממנו. והנפטר מחבירו לא יאמר לו לך בשלום, אלא לך לשלום. ויזהר שלא יפרד מחברו מתוך בכי כי הוא סכנה גדולה, ואם קשה עליו הפרידה ביותר יבכה לפני שעת הפרידה.

כג) לא יאיים על תינוק שיכהו לאחר זמן, אלא אם רואהו עושה מעשה רע יכהו מיד או ישתוק. ומעשה בתינוק שברח מבית הספר והפחידו אביו שיכהו והלך התינוק והמית עצמו.

כד) לא ימכור אדם קרקע ראשונה שקנה כי אין זה סימן טוב.

כה) כהן ששונא את הציבור או שהציבור שונאים אותו לא יעלה לדוכן והיא סכנה לכהן.

כו) אם מספר לחבירו איך קילל את הנוכרי לא יאמר באותה לשון עצמה שקילל כגון אמרתי לו ארור אתה (אלא בגוף שלישי).

כז) כשאדם מודיע צערו לחבירו יאמר "לא אליכם".

כח) לא ישחק בדבר המזיק, כסכין (או אקדח) וכדומה.

כט) שכר בית מישראל וקבע מזוזות לא יטלם כשיצא.

ל) לא יישן במנעלים משום שטועם טעם מיתה.

לא) אל יתפור בבגדיו כשהוא לובשם.

לב) על כל פנים ישים אדם תמיד מבטחו בהקב"ה, שהוא מגן וצינה לכל החוסים בו באמת