תפריט
- קדושים תהיו-קדש עצמך במותר לך
- אתרי קודש נוספים
- השומר בריתו הוא תכלית הבריאה
- אין אומה יכולה לשלוט בישראל
- כאילו קיים כל התורה כולה
- מעלת שומר הברית
- אהבת איש ואשה
- מאמר לחוזרות בתשובה
- הלכות מים אחרונים
- עוד בענין פאה נוכרית
- לענין הפאות הנוכריות
- מעשה נורא מאם מעולם העליון
- התבוננות-להתיש את מרץ היצר לפריצות
- אשה הפרוצה בגדרי הצניעות
- יופי
- מהות האישה
- מעשה נורא מגודל מסירות נפש
- מעשה נורא מאם ובת בעולם העליון
- עיקר התקשטות האשה בבית
- פאה נוכרית-חלול ה''
- מעשה נורא מאמא ובתה שלא שמרו צניעות
- עוד בענין הפאה נוכרית
- מעשה בבתו של ה"חתם סופר"
- המוסרת נפשה לצניעות-עושה רעש בשמים
- צניעות נשים מפי הבעש"ט
- אין דרכה של אשה לקדם
- הלכות השכמת הבוקר
- חשיבות וחומרת נקיות כל החושים
- נטילת ידים וברכת אשר יצר
- העיקר הנדרש לקדושת האכילה
- דברים האסורים משום סכנה
- חתן
- שמחת העליונים בכל ניצוץ קדושה
- טהרה
- קדושה
- בדיקה
- החוטא מרעיל את כל הסובבים אותו
- מעלת הטבילה במקווה
- בני תשע המידות
- הטעית המותרות
- התאוה לאכילה נובע ממקור גבוה
- כהן
- מחנה שכינה
- חומרת הנידה
- טהרת המשפחה
- מידת הנקיות ממסילת ישרים
שמחת העליונים בכל ניצוץ קדושה

בס"ד
שמחת העליונים בכל ניצוץ של קדושה העולה על ידי האדם המתקדש במותר לו
ידוע המובא בספרי המקובלים, דכל עיקר עבודת האיש הישראלי, לברר ניצוצות הקדושה האחוזים כציפורים בפח, בדומם, צומח וחי וכו', וכנזכר בפרק הקודם, שזאת על ידי שמקדש האדם עצמו ומעלה ניצוצות הקדושה למקומם. ותדע שיש שמחה עצומה ותיקון נפלא בעלית הניצוץ לשורשו מתוך מקום נפילתו יותר מאלו שלא נפל כלל, וכמו שמבואר זאת בספר "סידורו של שבת":
ועלית זה הניצוץ הקדוש יותר גדלה מעלתה מבחינה הראשונה, כי אינה דומה התראות עם הבן שהלך למרחקים לסחור שם, להתראות עם בן שהלך עם האויבים בשביה שנים רבות ועבד שם עבודת פרך, ואחר כך ברח משם ברכוש גדול ובא לבית אביו. היש ערך לשער רוב התענוג הזה ועוצם גדולת השמחה השלמה אשר בלב אביו ואמו אז, כשזוכים לראות פניו, ולא די שבא לבד, אף גם רכוש גדול העלה איתו משם, מאבנים יקרות וזהר אופיר אשר עין ערך לערכם?!
וכן בזה-כשזוכה הניצוץ הקדוש השיך לנשמת אדם הלז המעלהו, שהיה בתוך עמקי הקליפה ונמלט מאוד למעלה למעלה בכח רב עד השמים מפני גודל הצרה והצוקה שהיה לו, כן זה הניצוץ עולה במאוד מאוד למעלה, וזוכה לראות פני אביו בשמחה, פנים שוחקות ומסבירות. ותענוג כנסת ישראל אז הוא בלי שעור וערך בראותה שנמלט מתוך שביה קשה כזו, מעמקי הקליפות.
ולא זו בלבד שהוא בא לראות פני אביו, אף כל טוב אדוניו העלה בידו, המה הניצוצין קדישין שאינם שייכים לשורש נשמת האדם, עולים עמו, בסוד "עת אשר שלט אדם באדם לרע לו" (קהלת ח, ט), כידוע מכתבי האר"י.
ותדע, שמי שדעתו יפה ככל הנזכר, להעלות את ניצוצות הקדושה מתוך דברי ארציות, לתקנם מבחינת הדומם והצומח והחי שיבואו לבחינת מדבר, בכדי שעל ידם תשוב הרוח אל האלוקים אשר נתנה, או בבחינת כונתו עתה בשמות וכונות ויחודים השייכים לאכילה הזו. או שאחר כך, בעת שיבוא לראות פני הקודש בתורה או תפילת אמת לבוראו, בכח אכילה הזו יתדבק הניצוץ הזה למקור שורשו.
כי הנה כל ניצוצות הקדושה השייכים לשורש נשמתו וצריכים אליו לתיקון, מצפים ומתאוים מאוד להגיע אל האדם הלז שיתוקנו על ידו. והם רודפים ונמשכים אחרי האיש הלז להגיע אליו, אולי יוכלו על ידו לתיקון שלמותם. עד כאן לשונו.
כלומר, כשרואים ניצוצי הקודש אדם כזה שמתקן במעשיו ניצוצי קדושה, רודפים אחריו הרבה ניצוצי קודש לתקנם, ומצוה גוררת מצוה, וזוכה לתקן עוד, והכל לזכותו.