תפריט

בני תשע המידות




בס"ד

את ההלכות הללו העתקתי מתוך הספר: "קיצור דרכי טהרה" אשר כתב הרב המקובל הרב מורדכי אליהו שליט"א.

בני תשע מידות

"וברותי מכם המורדים והפושעים בי"-אלו בני תשע מידות.
א) בני אנוסה. ב) בני שנואה. ג) בני נידוי. ד) בני תמורה. ה) בני מורדת. ו) בני שכרות. ז) בני גרושת הלב. ח) בני ערבוביה. ט) בני חצופה. י) ויש אומרים אף בני ישנה.
מכאן אמרו, עשרה הם כממזרים ואינם ממזרים.
ואף שלא נקבע גורלם של בנים אלו למרידה ופשיעה, מכל מקום נוטים הם לכך, ותקשה עליהם עבודת ה'.

א. בני אנוסה
הבא על אשתו באונס, ולאו דוקא באונס, אלא גם אם אישתו אינה מרוצה כל כך. ולכן יפייס אותה ואחר כך יבעל, כשם שלמדנו "דרך ארץ" מתרנגול שמפייס ואחר כך בועל.

ב. בני שנואה
הבא על אישתו בשעה ששונאה, אף על פי שבדרך כלל הוא אוהבה. אבל אם היא רצויה בשעת תשמיש, אף על פי שהיא בדרך כלל שנואה-מותר, ובלבד שלא יהיה בדעתו לגרשה. ואם אינו אוהבה כל כך, רק שאינו שונאה-מותרת, וכמו שהיתה לאה לגבי רחל, שכתוב "ויאהב גם את רחל מלאה".

ג. בני נידוי-בני נידה
הבא על אישתו כשהוא או היא בנידוי, שאסרו עליהם תשמיש המיטה. יש מפרשים "בני נידה", שאף על פי שבן הנידה אינו ממזר, מכל מקום פגום הוי, ובכלל המורדים והפושעים הוא.
אסור לבוא על אישתו כשהוא או היא אבלים תוך שבעה ימים לאבלותם (דהוי כבני נידוי).

ד. בני תמורה
אדם שיש לו שתי נשים, ובא על אחת מהן וחשב שזו השניה, וכן אם בא על אישתו וחשב על אישה אחרת שאינה אישתו. במיוחד חמור הדבר, אם בשעת זיווג חושב על אחרת שאינה מזרע ישראל.

ה. בני מורדת-בני מריבה
הבא על אישה שאינה רוצה בו כבעל, ואף על פי שבשעת הביאה היא מתרצית לו לביאה, מפני שאין ביאה זו לקירוב ולשלום, אלא לזנות.
אבל אם מתרצית לו לגמרי אגב הביאה, ורוצה בו כבעל-אין בניו בני מורדת.
ויש אומרים "בני מריבה" שהמתקוטט עם אשתו יומם ולילה, אסור לו לבוא עליה, שהביאה ההיא אינה אלא זנות שאינה באה מתוך אהבה, ובניו שיולדו מאותה ביאה הוין בכלל המורדים והפושעים.

ו. בני שכרות
הבא על אשתו כשהוא או היא שכורים ואין בהם כוונת אהבה. ודוקא שכורים שנתבלבלה דעתם, אבל אם שתו מעט והתבסמו, אין בכך איסור.
לכן יזהרו החתן והכלה ביום חופתם שלא לשתות משקאות חריפים ומשכרים, כדי שישמרו על דעה צלולה לביאת מצוה.

ז. בני גרושת הלב
הבא על אישתו שבדעתו לגרשה, ואף על פי שהוא אוהבה כעת והיא מתרצית לו, ודוקא שאינה יודעת מכוונותיו, משום שנאמר "אל תחרוש על רעך...והוא יושב לבטח איתך" (משלי ג' כ"ט).
אבל אם יודעת ומתרצית לו, מותר (ובלבד שאינם שונאים זה לזה).

ח. בני ערבוביה
הבא על אישתו וחושב על אישה אחרת, וכן אם אישתו חשבה בשעת ביאה על איש אחר. ולכן לא ישמש בתחילת הלילה או בסופו ובשעה ששומע קולות בני אדם, כדי שלא יבוא לחשוב על אשה אחרת.
מי שאינו בטוח ביכולתו ליחד מחשבתו באישתו, אין לו להאריך בתשמיש (אף על פי שבדרך כלל ראוי להאריך כדי שאשתו תזריע תחילה כדלקמן). לכן גם אין לו לשוחח עמה בשאר דברים, לא בשעת תשמיש ולא קודם לכן, כדי שלא יתן דעתו באשה אחרת. אבל דברי אהבה וחיבה וריצוי רצויים הם, ואם היה לו כעס עימה, אסור לו לשמש עד שיפיסנה בדברים.

ט. בני חצופה
אסור לאדם לבוא על אישתו כשתבעה אותו לתשמיש בפה, אבל מי שאישתו מרצה אותו לשון נקיה כלאה אמנו, או שמקשטת עצמה כדי שיתן דעתו עליה, חייב לשמחה בדבר מצוה (תשמיש), והוין ליה בנים מהוגנים ומעולים.

י. בני ישנה
אין לאדם לבוא על אישתו כשהיא ישנה. ויש אומרים שדבר זה חמור כמו בני תשע מידות, ודבר זה אסור דוקא כשהיא ישנה לגמרי, אבל כשהיא מנומנמת, מותר.
וכשאישתו של אדם ישנה, אין לו להעירה לשם תשמיש ולצערה בכך, אלא אם כן ברור לו ששימחה היא לה.

כל אלו הדברים אסורים אף במעוברת, מינקת, זקנה או שאינה ראויה לילד.
וכל העושה דברים אלו, מלבד שבניו מסוגלים למרידה ופשיעה, גם נקרא הוא מורד ופושע.
לכן יזהר בכך אדם מאוד מאוד, ואפילו אם הוא צריך מאוד לאותו מעשה, ואף אם אין לו בנים, אין לו לבוא על אישתו בעשרת המקרים דלעיל.
כל הדינים שבפרק זה אינם מידת חסידות, אלא דין גמור, וחיוב על כל אחד ואחת.