תפריט
- קדושים תהיו-קדש עצמך במותר לך
- אתרי קודש נוספים
- השומר בריתו הוא תכלית הבריאה
- אין אומה יכולה לשלוט בישראל
- כאילו קיים כל התורה כולה
- מעלת שומר הברית
- אהבת איש ואשה
- מאמר לחוזרות בתשובה
- הלכות מים אחרונים
- עוד בענין פאה נוכרית
- לענין הפאות הנוכריות
- מעשה נורא מאם מעולם העליון
- התבוננות-להתיש את מרץ היצר לפריצות
- אשה הפרוצה בגדרי הצניעות
- יופי
- מהות האישה
- מעשה נורא מגודל מסירות נפש
- מעשה נורא מאם ובת בעולם העליון
- עיקר התקשטות האשה בבית
- פאה נוכרית-חלול ה''
- מעשה נורא מאמא ובתה שלא שמרו צניעות
- עוד בענין הפאה נוכרית
- מעשה בבתו של ה"חתם סופר"
- המוסרת נפשה לצניעות-עושה רעש בשמים
- צניעות נשים מפי הבעש"ט
- אין דרכה של אשה לקדם
- הלכות השכמת הבוקר
- חשיבות וחומרת נקיות כל החושים
- נטילת ידים וברכת אשר יצר
- העיקר הנדרש לקדושת האכילה
- דברים האסורים משום סכנה
- חתן
- שמחת העליונים בכל ניצוץ קדושה
- טהרה
- קדושה
- בדיקה
- החוטא מרעיל את כל הסובבים אותו
- מעלת הטבילה במקווה
- בני תשע המידות
- הטעית המותרות
- התאוה לאכילה נובע ממקור גבוה
- כהן
- מחנה שכינה
- חומרת הנידה
- טהרת המשפחה
- מידת הנקיות ממסילת ישרים
בדיקה

בס"ד
חיובא רמיא עלן לבדוק את האיסורין מאוד, כדי שלא להיכשל בהם, ובפרט בענין התולעים רבה המכשלה, שיש הרבה מיני פירות וירקות שנמצאים בהם תולעים. ורבים מעמי הארץ אינם נזהרים ואוכלים אותם בלי בדיקה.
וכן בחומץ, על הרוב יש בו תולעים דקים לאלפים ואין נראים לעין, אלא כשיתן החומץ במראה נגד השמש, אז יראה אותם רוחשים. ואין לו תקנה אלא לסננו תחילה בבגד עבה, ואחר כך להרתיחו על גבי האש ולחזור ולסננו.
וכן בפרי התותים שיש תולעים שאי אפשר למצאם על ידי בדיקה, וירא שמים ינהג בהם איסור לגמרי. וכן כתבו שירא שמים לא יאכל ירק חי או כרוב כבוש, אפילו על ידי בדיקה.
וכל שכן בלי בדיקה שהוא איסור גמור.
וכבר צווחו על זה בספרים צעקה גדולה ומרה שהרי כל אשר בשם ישראל יכונה, לא יאכל נבלה וטרפה או בשר חזיר וכדומה, אם יתנו לו כל כסף וזהב שבעולם.
ואם ירצו לאנסו יסבול עונשים מרים עד מות ולא יעבור, אף על גב דחך יטעם לאכול אקלידי דחזירי וכדומה, וכי דייקת באכילת נבלה וטרפה וחזיר ליכא אלא לאו אחד.
ובאכילת תולעת אחת איכא ארבעה לאוין, ובאכילת נמלה וכל שרץ העוף חמישה לאוין.
נמצא האוכל בלי זהירות ובלי בדיקה, במעט רגע אוכל מאה תולעים, ועובר תילי תלים של לאוין בשאט נפש בלי שום הנאה כלל רק ממיעוט זהירות.
על זה וכיוצא בזה נאמר "הוי מושכי העוון בחבלי השוא" (ישעיה ה' י"ח).
הנה כי כן: "ושמת שכין בלועך אם בעל נפש אתה" (משלי כג, ב). וצריך לעם על זה וכיוצא בזה.
כי ישראל קדושים רוצים להיות גדורים ופרושים.
אבל הם גם שוגגים ה' הטוב יכפר בעדם. והמזהיר יזהיר כזוהר הרקיע, ומצדיקי הרבים ככוכבים, ולשומעים ינעם ואליהם תבוא ברכת טוב אמן.