תפריט

יופי




בס"ד

כתיב "שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל" (משלי ל"א, ל'). אבל זהו כשהוא מוצא אשה יפה, אלא שאינה מיוחסת או שאינה יראת ה' אז אשה יראת ה' היא תתהלל. אבל אם מוצא יופי ויראת ה' ויחוס במקום אחד, בודאי שיבחר ויקרב גם את היופי. שהרי אמרו: אין אשה אלא ליופי (תענית לא).

ומצינו לרבי יוחנן, שהיה יושב בשערי טבילה (ב"מ פד) כי היכי דלהוי להו בני שפירי כותיה [כדי שיהיה לה בנים יפים כמותו]. ואמר ריש לקיש לרבי יוחנן: שופרך לנשי [יופיך מתאים לנשים]. וראוי לכל אדם להשתדל ליקח לבניו נשים יפות, כדי שלא יתנו עיניהם באחרת.

וכן מטעם זה ילביש את אישתו ויקנה לה תכשיטין, ביותר ממה שיש לו, כדי שתמצא חן בעיניו ולא יתן עיניו באחרת. וכן חיובא רמיא על האשה שתתקשט לבעלה בהיותה לבדה עמו בבית, יותר מכשהיא יוצאת החוצה אל העין. שבמקום שיש אנשים, יותר טוב שלא תתקשט כל כך.

אבל בפני בעלה תתקשט כאשר תוכל יותר, כדי שתמצא חן בעיני בעלה, ולא יתן עיניו באחרת.
ומה גם שהדברים עתיקים ורומזים, ועושים רושם ברומו של עולם מקום בינ"ה לקשט את השכינה.

כל קבל דנא, אסור לאיש לילך אחר היופי ולקשט את עצמו בקישוטין שנוהגים לעשות הנשים. כגון: לסלסל בשערו ולגלח שער שתחת בית השחי ולהסתכל במראה וכדומה. עושה אלה עובר משום "לא ילבש גבר שימלת אשה" (דברים כ"ב, ה')

אך ליפות עצמו לשם שמים-ראוי והגון. כגון: לרחוץ ידיו ופניו ורגליו, ושיהא מלבושו נקי בלי רבב ובלי קרע, שיהא הדור בלבושו.
ובפרט בשעת התפילה ובעת עיסקו בתורה. אלו דברים שאין להם שיעור במידה ובמשורה, זהו דרך ישרה.