תפריט

אהבת איש ואשה




בס"ד

המאמר לקוח מתוך הספר: "פלא יועץ", מאמר: "אהבת איש ואשה".

אהבת איש ואשה
אהבת איש ואשה הוא דבר שבחובה שיהא ביניהם אהבה עזה, ונתחיל באהבת איש לאישתו כי ידוע מאמר חז"ל שאמרו שחיב לאהבה כגופו ולכבדה יותר מגופו, אפס כי לא ימנע באהבתו אותה מעבודת השם יתברך, כבר הזהיר התנא אל תרבה שיחה עם האשה באשתו אמרו שכל המרבה שיחה עם האשה גורם רעה לעצמו בוטל מדברי תורה וסופו יורש גהינום (אבות א). ואמרו רבותינו ז"ל ההולך אחר עצת אשתו נופל בגיהנום. אי לזאת כל ערום יעשה בדעת וכמו שאמר שתהא שמאל דוחה וימין מקרבת. (סוטה מ"ז).

ועקר האהבה היא אהבת הנפש, ועליו מוטל להוכיחה בנועם שיח ולהדריכה בדרכי הצניעות, ולהרחיקה מלשון הרע וכעס וקללות והזכרת השם לבטלה וכהנה סדר נשים סדר נזיקין, ולהזהירם בדקדוקי המצוות ובפרט בכל התפילות וברכות הנהנין ושמירת שבת וכדומה. ומה טוב ומה נעים ללמד לה דברי מוסר ולהגיד לה דברי חז"ל בכל העניינים הנוגעים לה וחומר שבהן, כי אז יחרד לבה ותיזהר יותר מן האיש.

והנה לא צריכה למימר למי שהיתה לו אישה מה' משכלת ומצא אשה טובה, כי בודאי חוט של חסד משוך עליה וחביבה על בעלה. אמנם ביותר צריך להיזהר גברא דנפל בחולקיה גרמא בישא אשה קשה, הוא עומד בנסיון גדול, וצריך חוזק להתנהג עמה בשלום ורעות לכבוד השכינה, כי הדברים עתיקים ויתן אל ליבו כי בארזים נפלה שלהבת, עד שאמרו דינו שמצילות אותנו מן החטא ומגדלות את בנינו (מועד קטן כ"ה)

וגם יתן אל ליבו מאמרם ז"ל שדעתן של נשים קלות (קדושין פ:) ואמרו אינשי אשה שערה ארוך ודעתה קצרה, לכן ממנו צריך שיבוא השכל ואם עוברת על דעתו ומכעיסתו ישמור רוחו לבל יכעס עליה, ואין צריך לומר לבזותה ולקללה ולהכותה חלילה וחס כי זה מנהג בורים וריקים ופוחזים ונפשו הוא חובל. רק בפה רך וחיך מתוק יוכיחנה ועל כל פנים עול יסבול ויהיה עלוב ולא עולב ויקבל עליו דין שמים בשמחה, כי מה' אשה לאיש ולפי מאמר רבותינו ז"ל שאמרו שמי שיש לו אשה רעה אינו רואה גהינום, היה ראוי לבקש אשה רעה אם היה יכול לעמוד בנסיון לפי חומר דין דהינום, וכיון שעומד בנסיון, לא ירש תרתי גהינום אלא יקבל באהבה ויקבל שכר טוב בעמלו.

וגם צריך להתחזק לעורר את האהבה למען לא יהיו בניו בני שנואה חס ושלום ולפום צערא אגרא, ונגדר למנוע דברי ריבות מביתו הוא שלא לדקדק כל כך בהוצאות הבית על כל פרוטה ופרוטה, כי קשה כשאול אשה רעותה-קנאה. לכן איש אשר כברכתו ירבה כבוד ביתו, דבר בעתו ויפיס את אישתו כי אין הברכה שורה בתוך ביתו אלא בשביל אישתו וגדול שלום בית עד שהותר למחוק השם הגדול ליתן שלום בין איש לאשתו לכן לו בכח יגבר איש להעביר רע"ה מביתו ולהשרות שכינה בביתו.

ומכלל האהבה שלא ירחיק נדוד בדרך רחוקה זמן וזמנים, כי מלבד שהוא גורם רעה לעצמו כאשר נבאר בערך "מחשבה" ב"ה עוד בה צערא דגופה לאשתו כי עזה כמות אהבה, ובהפרד ממנה בעלה היא עניה סוערה חיי צער תחיה ולפחות יזהר לפייסה בדברים באגרת שלומים למרס בדם האהבה ואשר תשיג ידו הן ישלח איש כפעם בפעם מתנות וחפצים להחיות לב נדכאים ולשמח את נפש אשתו ולהפיג צערה ולמצוה רבה תחשב אם מעט ואם הרבה.

וביותר יגדל החיוב על האשה לאהוב את בעלה ולכבדו כמלך בגדוד ולירא ממנו ולמלאות חפצו ורצונו בכל כוחה, וכל מגמתה ודעתה צריכה להיות להשתדל לרדת לסוף דעת בעלה ולדעת מה חפצו ולעשות רצונו כרצונה למען תמצא חן בעיניו ועקר האהבה היא אהבת-נפש, תמסור נפשה לסייעו בעבודת השם יתברך שמו, כי זה חלקה ובמתק שפתיה תדבר אליו אם צריכה להדריכו בדרך טובה ולנחמו בעת צרתו. ותקום בעוד לילה לעוררו ולעבדו שכם אחד לעבודת השם יתברך שמו ואין צריך לומר שתזהר בכל עוז שלא להיות גרמא בנזיקין שיתבטל מעבודת השם יתברך שמו בעבורה חס ושלום. כי האשה ההיא תשא את עוונה מה אדבר כי לא כל הדעות שוות, רק הכל לפי מה שהוא אדם צריכה להתנהג עמו לפי מידותיו בחן ושכל טוב כדי שיהא זיווגן עולה יפה באהבה ואחוה, חכמות נשים בנתה ביתה ואשה יראת ה' היא תתהלל, כי מלבד שצריכה להיות צנועה, כל כבודה בת מלך פנימה, למען לא תחטיא את האנשים בעינא ולבה, וצריכה להיות מתקשטת לבעלה וזהירה בנקיות וטהרה ובסדר ההוצאה, למען לא יחטא בעלה בהיות נותן עיניו באחרת, אף גם זאת מעשיה יקרבוה ותהי נושאת חן בעיני בעלה.

והנה אשה אשר בחיק ירא אלקים תנתן ומה גם אם תמצא תורה וגדולה הא ודאי פשיטא שתכבדנו ותאהנו אהבה עזה. אמנם יותר צריך לזרז לאשה שנפל בחלקה איש קשה במידותיו ובדעותיו נבזה וחדל אישים, חסר כל טוב לא משום זה יקל כבודו בעיניה ותבוז לו בלבה חס ושלום, רק על כל פנים תזהר בכבודו כטוב כחוטא כנקלה כנכבד כי דבר המלך מלכו של עולם עליה, ומה לה בהדי כבשי דרחמנא כי אלוקים מושיב יחידים והוא מזווג זיווגים על כן כל מה שמוטל עליה לעשות תעשה הא למה זה דומה?: לאיש אשר המלך חפץ ביקרו ועשאו משנה למלך שכל העם חיבים לנהוג בו כבוד אפילו אם הוא איש צרוע או זב כן הדבר הזה.

וכאשר תזהר האשה במצות נדה וחלה והדלקת הנר כן תיזהר בכבוד בעלה כי כן צוה לה המלך ויגדל שכרה כאשר מעשיה מוכיחים שעושה הדברים לשם פועלם ומקימת גזרת מלכו של עולם ואמרו רבותינו ז"ל אין לך אשה כשרה בנשים אלא מי שעושה רצון בעלה. וכל הנשים תוסרנה ממעשה שהובא בש"ס (נדרים ס"ו): גבי בבא בן בוטא באותה אשה שחלקה כבוד לבעלה והכתה על ראש בבא בן בוטא בסברה שכן צוה לה בעלה וברך אותה שיהא לה בן כבבא בן בוטא על שעשתה רצון בעלה על כן כל הנשים יתנו יקר לבעליהן למגדול ועד קטן.
ויש נשים חסרות מדע שעושות מריבה עם בעליהן על צרכי הבית שאינו מביא והוא שטות גדולה ממה נפשך אם הבעל עני ואין ידו משגת דיו צערו ודחקו ובושתו וכלימתו שמתביש לגלות לאישתו שאין ידו משגת וצריכה האשה להיות בעלת שכל ולא תוסיף עוד צער על צערו אלא אדרבא תנחמהו בנעם שיח שפתותיה ותאמר לו: אל תצטער על חסרון כיס כי לא יזנח לעולם ה' ויבואו ימים אשר יש בהם חפץ שנשבע לחם ונהיה טובים או יהיה נחת שלחננו מלא דשן לעולם הבא כי לא כל אדם זוכה לשתי שלחנות והעולם הזה הבל וריק יקום אבי אכל בשמחה לחמך כי גם על הלחם לבדו יחיה האדם וכהנה דברים טובים תדבר לו בחן וחסד עד שיהא שמח ויתן הודאה על חלקו גרמא טבא דנפל חלקי.

ואם הרחיב ה' את גבול בעלה ואף על פי כן הוא מקמץ בצרכי הבית או מאחר להביאם מחמת איזו סיבה, מה אכפת לה את אשר הביא תתן לפניו ויאכל. האם יוכל לומר לה: למה לא עשית לי מטעמים כאשר אהבתי, תאמר לו מאין לי לעשות את אשר לא הבאת? ואם על מלבושים ותכשיטין ותענוגות בני אדם עושים מריבה גם זה הבל ורעות רוח, כי טוב פת חרבה ושלוה בה, ואם השם הגדול שנכתב בקדושה הותר למחוק מפני שלום הבית על אחת כמה וכמה שצריכים איש ואשה למחול ולבטל רצונם מפני שלום הבית וצריכה האשה לחוש שמא בעלה אינו כל כך אמיד כפי שחושבת היא ואין רצונו לומר לה שאין ידו משגת שחושב בזה מתרע מזליה וכו' טענות מספיקות שיש לו שלא למלאות רצונה. לכן לא תדחק את השעה ולא תעירנו על דעתו להרבות בהוצאה על כרחו שלא בטובתו.

וכן צריכה האשה לחוש כשבעלה כועס עליה על לא דבר שמא היה לו צער בשוק ומרוב שיחו וכעסו עד הנה כדאמרי אינשי: יכול או לא יכול עם אשתו מתקוטט וצריכה לסבול ולא תכעיסנו ולא תצערנו יותר. וזה כלל גדול כי יהיה ריב בין אנשים או בין איש לאשתו והאחד היה פוטר מים ראשית מדון ויצא מן השורה ופער פיו לבלי חוק לו בכח יגבר שכנגדו שלא להשיבו דבר בשעת כעסו מטוב עד רע אלא ימתין עד יעבור זעם ואחר עבור יום יומים אז יוכיחנו על פניו בשלום ובמישור ובלשון רכה יאמר לו: מדוע ככה עשית מה פשעי מה חטאתי כי דלקת אחרי וכעסת עלי גם כעס על לא חמס בכפי הייטב בעיני ה' וכדומה דברים טובים עושה זאת אוהב שלום ורודף שלום והיה שלום בחילו שלוה בארמונותיו הן הם מקימי עולם כמאמר רבותינו ז"ל על פסוק תולה ארץ על בלימה (איוב כ"ו) שהעולם מתקים על מי שבולם פיו בשעת מריבה (חולין פ"ט) כי בזה יהיה המחלוקת עקר שאינו מוליד.

ואשה אשר נפל בגורלה איש רע ובליעל מכה ומקלל דורס ובועל תקבל עליה דין שמים ותסבול ולא תבול לכפר על נפשה כי טוב שכרה לעולם הבא ואשת חיל אשה משכלת לא תגלה חרפת בעלה ורע מזגו וטבעו לבריות וקולה לא ישמע למען לא יתבזה בעלה ולא יוסיף לשנוא אותה על אשר גלתה את חרפתו כי אז יעשן אפו וחמתו בערה בו ויוסיף להכותה על אלה מכה רבה וכל שכן שלא תגלה לאביה ואמה ואחיה שום דבר מרעתה ודחקה וצערה כי מה בצע לה בצער אביה ואמה ואחיה שיצטערו צער בנפש ועוד שאש תוקד בקרבם על צרת הבת ויצאו לקראת נשק ויעשו מריבה עם בעלה עד שתהא שלהבת המחלוקת עולה והאשה ההיא תשא את עוונה ואוכלת פרות בעולם הזה שנואה מבעלה ויוסיף להרע לה על אשר גילתה דברים שבינו לבינה.

ולכן אביה ואמה וקרוביה אם דעת ותבונה בהם אף אם הוגד להם רעת הבת כי רבה יעשו עצמם כאילו לא ידעו כלל ויקבלו את בעלה בסבר פנים יפות לטובת ביתם ואף אם ירצו להשמיע קולם ולהוכיחו על פניו יבקשו אופן להראות כאילו הקול נשמע מן השכנים ששמעו בצד החלון וכדומה.

ויותר טוב שלא תגלה כלל כמו שאמרנו כדי שלא לצערם ושלא ישנאו אותו בליבם אלא תהיה ככלה שנמצאת שלמה בבית חמיה ורדופה לילך להגיד שבחה בבית אביה ותאמר להם שהכל טוב לה בביתה ולמצוה תחשב לה שתשמח לב אביה ואמה וקרוביה וראויה היה שתגן לתן לה אחרית טוב ויותר שתוכיח אותו היא בעצמה בעת רצון בנעם שיח בחן וחסד בודאי עושים פירות יותר כי באמת אמרו לשון רכה תשבר גרם (משלי כה) וגם תשפוך נפשה לפני ה' מדי יום ביום אולי יחנן ה' לה ותפילתה תעשה פרות להחזיר את בעלה לדרך טובה והיא גם תמצא מנוחה.

ומכלל אהבת אשה לבעלה הוא שתתפלל עליו לפני ה' כי תפילת האשה מתוך שליבה רך ודמעתה מצויה אם היא צועקת אל ה' מתוך קירות ליבה בודאי תפילתה תעשה פרות וכן צריכה האשה להתפלל על בניה כי בשלום בעלה ובניה יהיה לה שלום ומי יחוס עליהם יותר ממנה.
תזהר האשה שלא למסור דין על בעלה ושלא להוריד דמעות עליו שעליו מוטל יותר להיזהר כמאמר רבותינו ז"ל שאמרו לעולם יהא אדם זהיר באונאת אשתו שמתוך שדמעתה מצויה אונאתה קרובה (בבא מציעא נ"ט) לבוא פורענות על המאנה אותה ומצערה אבל גם היא תתן אל ליבה שאם רעה תבוא על בעלה חס ושלום היא נוטלת חלק בראש ונפשה היא חובלת וכל העם ישמעו ויראו ממעשה שהובא בש"ס באשת רב פלוני שהיתה מצפה את בעלה שיבוא מן הדרך ואחר שלא בא והורידה עליו שתי שמעות מתוך צערה ותכף ומיד מת בעלה על ידה אף על פי שהוא לא עשה עמה רעה ולא נתכוון לצערה וכמדומה שיש רגע באפו שגורם שימות האדם על סבה קלה רחמנא ליצלן לכן יחרדו בנים שלא לצער נשותיהם ותאחזמו רעד לנשים שלא להוריד דמעה על בעליהן כי אם לבקש רחמים עליהם הן אלה קצות דרכי הישר לאיש ואשה שזכו ישמע חכם ויוסף לקח וכבר יש בספר "שבט מוסר" למורנו הרב אליהו הכהן ז"ל פרק א בסדר הנהגת איש ואשה יעיין שם וכה יעשו וכה יוסיפו להתנהג זה עם זה בדרך טובים על פי מידותיהם למען תהיה שכינה שרויה ביניהם בהיות שלום באוהליהם.
ומצוה זו מוטלת על אביה ואמה של האשה ליעצה קודם הנישואין ואחר כך שתעשה כדברים האלה וכזאת וכזאת ושתיזהר מאוד בכבוד בעלה וכבוד חמיה וחמותה ואחים של בעלה ונשי אחים ובעלי אחיות וכל קרוביו לכבוד ה' שצוה עליה שתיזהר בכבוד בעלה וכל מה שתכבד את קרובי בעלה עביד ניח רוחא למעלה ותמצא חן בעיניו ולמצוה גדולה יחשב לה וכבר מלתא אמורה שאין צריך לזרז להיות אוהב שלום ורודף שלום אלא למי שהשלום בורח ממנו ויש לו טענות מספיקות לעשות ריב ומדון עליו המצוה הזאת להיות רודף שלום לכבוד אדון השלום אבל צריך לזרז את האשה שלא תקל ראש ולא תרבה שיחה ושחוק וקלות ראש וכל שכן שאר קריבות דעת עם קרובי בעלה אלא תהיה בבית חמיה כבודה וצנועה מבית ומחוץ ולא תחטיא לשום אדם כי על עברות כאלה נשים מתות ילדות או יולדות בנים משחיתים או בנים ובנות מתים כשהם קטנים אבל הנזהרים זוכים לזרע אנשים כשרים וקדושים ויגיעו להיות ישישים שמחים וששים.

תם ונשלם נושא זה, שבח לבורא עולם.