תפריט
- קדושים תהיו-קדש עצמך במותר לך
- אתרי קודש נוספים
- השומר בריתו הוא תכלית הבריאה
- אין אומה יכולה לשלוט בישראל
- כאילו קיים כל התורה כולה
- מעלת שומר הברית
- אהבת איש ואשה
- מאמר לחוזרות בתשובה
- הלכות מים אחרונים
- עוד בענין פאה נוכרית
- לענין הפאות הנוכריות
- מעשה נורא מאם מעולם העליון
- התבוננות-להתיש את מרץ היצר לפריצות
- אשה הפרוצה בגדרי הצניעות
- יופי
- מהות האישה
- מעשה נורא מגודל מסירות נפש
- מעשה נורא מאם ובת בעולם העליון
- עיקר התקשטות האשה בבית
- פאה נוכרית-חלול ה''
- מעשה נורא מאמא ובתה שלא שמרו צניעות
- עוד בענין הפאה נוכרית
- מעשה בבתו של ה"חתם סופר"
- המוסרת נפשה לצניעות-עושה רעש בשמים
- צניעות נשים מפי הבעש"ט
- אין דרכה של אשה לקדם
- הלכות השכמת הבוקר
- חשיבות וחומרת נקיות כל החושים
- נטילת ידים וברכת אשר יצר
- העיקר הנדרש לקדושת האכילה
- דברים האסורים משום סכנה
- חתן
- שמחת העליונים בכל ניצוץ קדושה
- טהרה
- קדושה
- בדיקה
- החוטא מרעיל את כל הסובבים אותו
- מעלת הטבילה במקווה
- בני תשע המידות
- הטעית המותרות
- התאוה לאכילה נובע ממקור גבוה
- כהן
- מחנה שכינה
- חומרת הנידה
- טהרת המשפחה
- מידת הנקיות ממסילת ישרים
אין דרכה של אשה לקדם
בס"ד
אין דרכה של אשה לקדם
גדול חלק האשה במצוות הכנסת אורחים יותר מן האיש שהרי היא מבשלת ועורכת השולחן ומגישה מאכלים.
ואמרינן בגמרא שתפילת אישתו של אבא חלקיה נתקבלה קודם תפילתו, מפני שהאשה שכיחה בבית ונותנת פת לעניים, וקרוב העני ליהנות ממנה יותר ממה שבעל הבית נותן כסף (תענית דף כג' עמוד ב')
אך דברים אלו נאמרו דוקא כשמקיימת את "כל כבודה בת מלך פנימה", כי אין דרכה של אשה לחזור אחר חסד מחוץ לביתה. וכן אומרים "בנות מואב ובנות אמון לא נתרחקו משום שדרכו של איש לקדם (בלחם ומים) ואין דרכה של אשה לקדם". ולכן הזכרים נענשו מלבוא בקהל ולא הנשים. ומקשה הגמרא דהוי לנשים לקדם את הנשים? והגמרא אינה מתרצת על זה כלום. אך נמצא על זה בילקוט (דברים פ' כ"ג) וז"ל: "כל כבודה בת מלך פנימה". לומדים אנחנו מזה שמידת הצניעות אינה רק מידה טובה של בני ישראל אלא שכך היה נהוג גם באומות העולם.
ומכאן יש לתמוה על התופעה החדשה שמרגילים את הבנות בהרבה מקומות לצאת מחוץ לביתם לחזר על הפתחים עבור ענייני צדקה ופעולות חסד וכו' וחושבים המחנכות שזהו חינוך טוב. אך נראה שעל פי דעת תורתנו הקדושה גוברת חובת הצניעות על חובת החסד, ונמצא שיצא שכרם בהפסדם.
האוכל בשוק
מי שבא לעיר יזהר שלא לאכול בשוק אף כשהוא רעב וכל שכן בעירו, דאמרינן "האוכל בשוק דומה לכלב" (קידושין דף מ' עמוד ב'). והמשילו אותו לכלב כי הכלב אין לו בושת פנים, וכן האוכל בשוק. ואדם כזה פסול לעדות, שמאחר שאינו מקפיד על כבודו יזלזל בעצמו ויעיד גם עדות שקר. ועל זה נאמר מי שאינו בדרך ארץ אינו מן הישוב.