פרשת בהר.
פרשת השבוע – בהר. / אהובה קליין.
פרשת בהר ממשיכה עם נושא הקדושה, אם בפרשת אמור הנושא של הקדושה -התרכז בחגים ,הרי כאן מדובר על זמנים המקודשים לעם ישראל.
הפרשה פותחת : במצווה התלויה בארץ והיא: השמיטה וכך כתוב בלשון התורה:"וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמור , דבר אל – בני ישראל ואמרת אליהם :כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם ושבתה הארץ שבת לה': שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך ואספת את – תבואתה ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ , שבת לה' , שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור......" [פרק כה פסוקים א' –ה' ]
"סיני" – בגימטריה עולה – סלם = 130- יש כאן רמז ליהודי לעלות בסולם הרוחניות על ידי קיום המצוות ולימוד פנימיות התורה , היינו , גם לימוד קבלה. הדבר מרומז בחלומו של יעקב, שראה : "סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה." [בראשית כ"ח. י"ב.].
רש"י שואל: מה עניין שמיטה להר סיני? הרי ידוע לנו שכל המצוות נאמרו במעמד הר סיני?
תשובתו: מצוות שמיטה באה ללמדנו על כל המצוות המוזכרות בחומש, יש כאן אחת מ – י"ג מידות שהתורה נדרשת בהן, היא : כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד, לא ללמד על עצמו יצא ,אלא על כל מצוות התורה יצא.
כלומר מכאן ניתן להסיק: מצוות שמיטה שיצאה מן הכלל בכך שצוין כי כללותיה ודקדוקיה נאמרו בהר סיני – באה ללמדנו שכל המצוות שניתנו בכללותיהן ודקדוקיהן נאמרו בסיני.
התורה מציינת: " ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל- תבואתה לאכול." [פרק כ"ה פסוק ז']
רש"י שואל : מדוע התורה אינה מסתפקת להזכיר את החיה בלבד, ומזכירה גם את הבהמה?
על כך משיב רש"י:כל זמן שיש לחיה מה לאכול בשדה , גם לבהמה שבבית יש מה לאכול,אך ברגע שהמזון אוזל לחיה בשדה , גם לבהמה המזון כלה מן הבית.
המצווה השנייה היא: שנת היובל , הכוונה שיש לספור שבע שנים שבע פעמים – סך הכול מגיעים לארבעים ותשע ושנת החמישים היא היובל , בשנה זו יש להעביר תקיעת שופר בכל הארץ בחודש השביעי בעשור לחודש – הוא יום הכיפורים הקדוש וכך יקדשו את הארץ , רש"י מסביר ששנה זו נקראת יובל על שם האייל שקרניו משמשים לשופר ויש אומרים ע"ש שהוא מוביל את העדר.
בשנת היובל השדות מוחזרים לבעליהן והעבדים משוחררים לבתיהם.מדובר על עניים שמכרו את אחוזתם או את עצמם לעבדים,הקב"ה אוסר על יהודי להיות עבד, לפי שעל היהודי רק להיות עבד לה' בלבד הרי
ה' הוציא אותנו ממצרים לאחר שהיינו עבדים לפרעה.
התורה מדברת גם על איסור הונאת דברים ואיסור הונאת כספים – שניהם אסורים , אבל הונאת דברים חמור יותר ,כתוב על כך:"ויראת מאלוקיך." הונאת דברים אי אפשר לתקן , הכוונה לדוגמא : שהזכיר לחברו שחזר בתשובה את עברו הרע.
לסיכום ניתן ללמוד א] :כי על –ידי קיום מצוות השמיטה והיובל ,היהודי מוכיח שהוא בוטח בה' ואין לו לחשוש שלא יהיה לו מה לאכול בשנה השביעית , או השמינית.
ב] אנחנו מאמינים שהקב"ה מנהיג את העולם ועלינו לציית לתורתו.
ג] על-ידי קיום מצוות אלה - אנחנו מקדשים את הארץ וגם את עצמנו.
התורה מסיימת באיסור עבודה זרה – מצוות לא תעשה.
וקיום מצוות שמירת השבת.
הפרשה חוזרת גם על מסר חשוב מאד שמופיע ברציפות בפרשות האחרונות : "ועשיתם את חוקותי ואת -משפטי תשמרו ועשיתם אתם וישבתם על- הארץ לבטח."[פרק כ"ה פסוק י"ח]
השלום מובטח לעם ישראל בתנאי שיקיים את מצוות התורה.