האתר של הציירת והסופרת אהובה קליין

פרשת בלק / : אהובה קליין.
מדוע פחדו –המואבים – מפני עם ישראל, בראותם אותם קרבים לגבולם?
כך מתארת התורה את פחד בלק בן ציפור:"וירא בלק בן ציפור את כל- אשר- עשה ישראל לאמורי ויגר מואב מפני העם מאד כי רב- הוא וייקץ מואב מפני בני ישראל ויאמר מואב אל-זקני מדיין: עתה ילחכו הקהל את- כל – סביבותינו כלחוך השור את ירק השדה..." [ פרק, כ"ד, ב'-ד']
בקטע זה של הכתובים - לומדים אנו- מהביטויים המופעים לנגד עיננו – שאכן היה פחדו של בלק גדול מאד – מעם ישראל, על המילים: "וירא בלק" – מסביר רש"י = לשון הבנה והתבוננות, מתוך שבלק התבונן במפלתו של האמורי- הוא התחיל לפחד מפני עם ישראל."ויגר מואב" - מלשון מורא. " וייקץ מואב" = מלשון- "קצו בחייהם- מאסו בחייהם.
קשה לרש"י, כיצד זה , שמלך מואב- בלק בן ציפור – פונה דווקא אל זקני מדיין בבקשת עזרה, הרי – מואב ומדיין לא חיו בשלום ביניהם?
רש"י עונה על קושיה זו: על – ידי הבאת מדרש תנחומא: למה הדבר דומה? לשני כלבים שהיו מריבים בינהם, לפתע בא מולם זאב, מייד הבינו שהם בסכנה , השלימו ביניהם – כדי להילחם יחד נגד הזאב.
הנמשל ברור – מואב וזקני מדיין מתאחדים כנגד ישראל- למלחמה.
מה שהפחיד במיוחד את מואב הוא: הם ראו שלא ניתן לנצח את ישראל בדרך הטבע- כלומר על- ידי כלי נשק, עם ישראל מוגנים על- ידי ה'! כמו שכתוב: "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון"
כעת מואב רצה לנסות דרך חדשה , שמעולם אויב אחר לא ניסה לעשות כן, הוא קיבל עצה ממדיין לפעול דרך הפה – כלומר לקלל, הוא הבין שניתן להתגבר על עם ישראל רק על ידי מלחמה רוחנית- כלומר
להרחיק את עם ישראל מבתי כנסיות ומצד שני לקרב אותם לגויים ולגרום [ חס ושלום] – להתבוללותו
בתוך אומות העולם.
בהמשך מסופר שבלעם רצה לקלל את עם ישראל , אך בתחילה ה' לא אישר לו לעשות כן,אבל אחרי כן אמר ה' לבלעם : שאם רצונו לקלל עליו ללכת אל בלק, אך מותר יהיה להגיד לו רק מה שה' ישים בפיו, בלעם יצא לדרך עם אתונו, בדרך האתון רבצה תחת בעליה, כי ראתה את- המלאך עם החרב השלופה.
בלעם הכה את אתונו שלוש פעמים. האתון פותחת את פיה ואומרת:" מה עשיתי – לך כי הכיתני זה
שלוש רגלים"? –על כך אומר רש"י: כי רמז יש כאן, האתון שואלת אותו: אתה בלעם , רוצה לעקור אומה שלמה- החוגגת בשנה – את שלושת הרגלים?
מרן הרידב"ז זצ"ל אומר:שעם ישראל נמשלו לאש ואילו הגויים נמשלו למים , כמו שכתוב בחזון עובדיה:
"והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש". [בישעיהו י"ז, י"ב] כתוב:"הוי המון עמים רבים כהמות ימים יהמיון וגו". כאשר האש מתערבבת עם המים – המים מתגברים על האש – הם מכבים את הלהבה, לעומת זאת כאשר יש הפרדה בין המים לאש- לדוגמא המים נמצאים בתוך סיר בישול- הנמצא
על האש- האש מתגברת על המים ואפילו יכול לשרור שלום ביניהם, כך גם עם ישראל- כאשר הוא מובדל מן הגויים – הוא דבוק בתורה ובמצוותיה-הגויים לא יכולים לנצח את עם ישראל.אנו רואים שהתרחש נס,
בלעם ששאף לנצח את עם ישראל מבחינה רוחנית וקילל – יצא מברך . והמשפטים שאמר:" עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב"- זה מתכון לעם ישראל---- לנצח את אויביו תמיד! והמשפט:"מה טובו אהלך יעקב משכנותך ישראל"- הפך לתפילתו של ישראל – בוקר, בוקר בתחילת – תפילת שחרית.
אנו רואים שהקב"ה בלבל גם את- בלעם וגם את – בלק ויש לכך רמז – בשמותיהם,שתי האותיות הראשונות של בלעם ובלק הם = בל, יחד = בלבל. כלומר ה' בלבל את כוונתם ובמקום קללה –נוצרה
ברכה.
ישנו גם תיקון - בלק - בראשי תיבות שמו: ב'= ברכות.
ל'= ללומדי תורה.
ק'= קבלה.