האתר של הציירת והסופרת אהובה קליין

פרשת השבוע :צו/מאת:אהובה קליין.
הפרשה פותחת במילים:"וידבר ה' אל משה לאמור: צו את אהרון ואת בניו לאמור"........
אך התורה אינה מציינת מייד אחרי המילה:"צו" מהו הציווי?
לעומת זאת, במקומות אחרים בתורה,מייד אחרי הציווי יש את תאור הציווי,
לדוגמא:"ואתה תצווה את בני ישראל וייקחו אליך שמן זית זך."...[שמות,כ"ז,פס', כ',]
דוגמא נוספת:"צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרוע"....[במדבר,ה',פס',ב']
על קושי זה, עונה רש"י: המסקנה כי המילה :"צו" באה במשמעות של-לשון זירוז.
מדוע?יש שתי תשובות לכך: א]זוהי מצווה לדורות[ולא לאותו זמן בלבד.] הכוונה לקורבן העולה.
ב]יש במצווה זו משום חסרון כיס,לפי שמקורבן העולה הכוהנים מקבלים רק את העורות של הקורבן.
התורה מייחסת חשיבות רבה לבגדיו של הכהן,שהרי הוא חייב לשמש דוגמא אישית לעם ,בהתנהגותו ולבושו וכמובן בצניעותו.
לכן ניתן דגש על צורת לבושו,כפי שכתוב,[פרק ו',פס',ג',]"ולבש הכהן מדו בד."
על כך אומר רש"י: שהכהן חייב ללבוש מכנסי בד לפי מידתו,לא ארוך מידי ולא קצר מידי והמכנסיים יהיו-
צמודים לבשרו.
בפרשה מוזכרים קורבנות שונים שהוזכרו כבר גם בפרשות קודמות כגון:קורבן עולה, קורבן מנחה,קורבן אהרון ובניו,קורבן אשם.
לכוהנים יש זכויות בעורות העולה והמנחה.
יש קורבן נוסף בשם:שלמים ובהם מבחינים בשני סוגים:
א]קורבן שלמי תודה.
ב] שלמים הבאים לקיים נדר ,או נדבה.
ישנו איסור של אכילת חלב ודם.
התורה מפרטת על חלקי הקורבן הנשרפים על המזבח והחלקים הניתנים לכוהנים-מהבהמות המקורבות כשלמים.
יש תאור בפרשה על חנוכת העבודות במשכן.
תאור טקס הקדשת הכוהנים לתפקידם, כפי שה' ציווה את משה,לפני הקמת המשכן,
אחרי שבעת ימי המילואים הוקרבו קורבנות להתחלת שירותם של הכוהנים בקודש,אהרון בירך את העם ואש יצאה מלפני הקב"ה ואכלה את כל מה שהיה על המזבח.
זאת הייתה הוכחה שה' אכן רצה בקורבנות שהוקרבו לפניו.