האתר של הציירת והסופרת אהובה קליין

פרשת ויקרא-זכור. אהובה קליין.
פרשת ויקרא-היא הפרשה הפותחת את חומש ויקרא.
חומש ויקרא-מוקדש בעיקרו לנושא: תורת הקורבנות ועבודת הכוהנים, אשר ממלאים את תפקידם בקודש,
מסיבה זו, נקרא החומש בשם:תורת - כוהנים.
הפרשה פותחת בפסוק:" ויקרא אל- משה וידבר ה' אליו מאוהל מועד לאמור."...
לרש"י קשה מדוע, לא נאמר בתחילת הפסוק, מי קרא למשה?
לעומת זאת בפרשת בראשית[חומש בראשית.] – נאמר" ויקרא ה' אלוקים אל האדם."[ג',ט',]?
אלא, שמשה היה בא אל האוהל רק כשנסתלק הענן ואז ה' דיבר אליו והקול של ה' לא היה יוצא מחוץ לאוהל,אם כן, אם היה משה באוהל , מדוע היה צורך לקרוא לו?
על כך עונה רש"י שזו הייתה קריאה- מלשון חיבה ולא קריאה למשה כדי לבוא אל האוהל.
בלשון זו משתמשים מלאכי השרת, כמו שנאמר:"וקרא זה אל זה ואמר".....
לשון חיבה זו מופיעה רק בתחילת הפרשה,אבל למעשה היא מופיעה לפני כל הציוויים- כלומר
בכל מקום ,קודם ה' קרא בשמו של משה ואחר כך דיבר אליו,
לעומת זאת, אצל נביאי אומות העולם, ה' מתגלה באופן עראי,
לדוגמא:אצל בלעם נאמר:"ויקר אלוקים אל בלעם." ולא נאמר:"ויקרא".
"ויקר"-זו לשון עראי.
הקורבנות שמקריבים לה'- הם במטרה שהקורבן יכפר על החטא של האדם עצמו שמביא את הקורבן למקדש,או למשכן.
היום שבית המקדש עדיין לא נבנה, במקום הקרבת הקורבנות,נוהגים אנו להתפלל.
בפרשה מוזכרים, סוגים שונים של קורבנות כגון:קורבן עולה מנחה לסוגיה השונים.
דיני מנחת ביכורים, דיני שלמי בקר, התורה מדגישה את האיסור:אכילת חלב ודם.
מעניין שבקורבן מנחה נאמר:"נפש כי תקריב."
ובדרך כלל,מי מקריב מנחה זו?
התשובה:העני מקריב את המנחה .עליו ה' אומר:מעלה אני עליו כאילו הקריב את נפשו.
בשבת זו, אני מזכירים:"זכור את אשר עשה לך עמלק"....
אנו מתקרבים לחג הפורים ולא שוכחים מה רצה המן הרשע לעולל ליהודים,המן הוא מזרע עמלק.
המן נענש בסופו של דבר.
זה גם בדרך- כלל סופם של הרשעים,
יהי רצון ועמלק ייענש גם בדורנו!
כמו שנאמר:"בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו והקב"ה מצילנו מידם."