האתר של הציירת והסופרת אהובה קליין

פרשת מצורע / מאת אהובה קליין.
הפרשה מדברת על דיני היטהרותו של המצורע, כמו כן , על דיני צרעת הבית.
בהמשך ישנן דוגמאות שונות- של נגעים הפוגעים בעור האדם.
התורה מזכירה גם סוגים שונים של טומאה בגוף האדם.
בפסוק הראשון נאמר:"וידבר ה' אל משה לאמור, זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו
והובא אל הכהן."
לרש"י קשה, מדוע כתוב: "ביום"? ועל כך הוא עונה, כי היטהרותו של המצורע, נערכת ביום בלבד ולא בלילה,
הצרעת היא עונש על חטא לשון הרע.
מצורע: מלשון= מוציא שם רע ,אדם העוסק בעוון לשון הרע, הוא פוגע בעצמו, באדם שהוא מרכל עליו דברים שליליים וכמובן גם ברעהו שמאזין לדברי הרכילות,אם כן, רואים אנו שלפחות שלושה אנשים נפגעים בבת אחת תוך כדי התעסקות בלשון הרע.
על- ידי שהצרוע יושב מחוץ למחנה , מבודד מאנשים,למעשה הוא נענש מידה כנגד מידה,שהרי על –ידי
דבריו השליליים על אדם מסוים, הוא גרם לבידודו,או ממשפחתו,או מחבריו,
תפקידו של הכהן ,לאבחן את נגע הצרעת.
רק לאחר שהכהן הבחין שהנגוע הבריא.אדם זה חייב להביא קורבן: שתי ציפורים חיות טהורות ועץ ארז ושני תולעת ואזוב.
הציפורים חייבות להיות טהורות.
ומדוע דווקא ציפורים ולא קורבן אחר?
על כך עונה רש"י: היות והנגעים השונים באים על עוון פטפוטי לשון הרע לכן מביאים ציפורים שגם הן מפטפטות בצפצוף קל.
עץ ארז על שום מה? התשובה, מפני שאדם שעסק בלשון הרע- הוא עשה זאת מתוך שהרגיש את עצמו
על הגובה כארז. לפי פירוש ב] על –ידי שהתעסק ברכילות הוא נהג בגסות רוח ,כי גבה ליבו.
שני ותולעת ואזוב על שום מה?
לפי שעכשיו האדם שחזר בתשובה, הוא משפיל את עצמו גם כתולעת וגם כשיח האזוב- שהוא צמח נמוך
ושפל.
בתורה ישנן דוגמאות של צרעת: משה, ידו הייתה מצורעת לפי שדיבר לשון הרע על עם ישראל , בטענה לה' שהם לא ישמעו לו. מרים נענשה לפי שדיברה לשון הרע על אשת משה וחלתה בצרעת.
המסקנה שאדם חייב להיות זהיר בלשונו, לא לעסוק ברכילות,אלא ישתדל לראות את הצד הטוב והחיובי בכל אדם