האתר של הציירת והסופרת אהובה קליין

פרשת:תזריע – החודש./כתבה:אהובה קליין.
פרשה זו, מתארת את דיני הטומאות שבאות מגוף האדם,רש"י שואל: מדוע בפרשת שמיני שקראנו שבת שעברה ,התורה מדברת קודם על –סימני טומאה וטוהרה בבהמות ,בעופות ובדגים ורק בפרשת: תזריע
שאנו קוראים השבת, מדובר על דיני הטומאה שבאדם,האם לא היה ראוי בתחילה, להתייחס לאדם שהוא
נזר הבריאה?
רש"י עונה על בעיה זו:כשם שבסדר הבריאה, העופות ,הדגים והבהמה ,כולל שרצים .. קדמו לבריאת האדם, כך גם בענייני טהורה וטומאה ,התורה מתייחסת תחילה אל הבהמה והעופות...ורק אחר כך לאדם.
בתחילת הפרשה, מוזכרת מצוות ברית המילה,כך נאמר בלשון התורה:"וביום השמיני ימול בשר ערלתו."
מעניין שמצווה זו מקובלת על רוב היהודים,כולל יהודים שאינם שומרי תורה ומצוות – כבר דורות.מדוע?
התשובה לכך היא:את ברית המילה הראשון עשה:אברהם אבינו לפי דרישת ה' –שפנה אליו-[בראשית י"ז,פ'ס,ז'] שם נאמר "והקימותי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדורותם לברית עולם,להיות לך
לאלוקים ולזרעך אחריך,
ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגורך את כל ארץ כנען לאחוזת עולם והייתי להם לאלוקים."
במסגרת הברית הזאת, שנערכה בין ה' לאברהם,אברהם נדרש לקיים את ברית המילה ,כמו שכתוב בהמשך."ויאמר אלוקים אל אברהם ואתה את- בריתי תשמור אתה וזרעך אחריך לדורותם: זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך המול לכם כל – זכר: ונמלתם את בשר ערלתכם והיה לאות ברית ביני וביניכם."..... בהמשך התורה מדגישה:"וערל זכר אשר לא – ימול את – בשר ערלתו ונכרתה הנפש ההיא מעמיה את – בריתי הפר."-אנו למדים שהקב"ה מבקש מאברהם שכל ילד יהודי יעבור ברית מילה בגיל שמונה ימים ואילו בתמורה על כך, ה' מתחייב להיות לנו לאלוקים ומבטיח לנו את ארץ ישראל וכך נוהגים כאשר עורכים ברית בין שני צדדים, כל צד תורם את חלקו,היות וזוהי ברית עולם בין ה' אלוקינו לבין עם ישראל,המצווה הזאת מתקיימת בכל שכבות העם לרוב.
בהמשך הפרשה ישנו פירוט על סוגי הטומאה באדם, כגון: טומאת יולדת, טומאה של סוגי מחלות בעור,
צרעת, שחין, נגעים בראש ובזקן.
ישנם גם כתמים בעור שאין בהם טומאה,מדובר גם על עניין של נשירת שערות שהיא יכולה להוות סימן
לצרעת,ישנם כללים על המצורע.
במשך כל ימות הטומאה- כתוצאה מהצרעת, האדם הנגוע ישב מחוץ למחנה ויש כאן עונש מידה כנגד מידה.
אותו אדם שעסק בחטא לשון הרע וגרם לפירוד בין איש לאשתו ובין איש לרעהו, כך גם הוא -יישב בדד ולא עם יתר הטמאים[דברי רש"י.]
לגבי הבגד שיש בו נגע- יש מפרשים הטוענים:במקרה כזה יפשפש אדם במעשיו, כי הנגעים לא באים ישר על גופו,אלא תחילה על בגדיו ואם אינו מבין את מצבו שחטא, הנגע מגיע אחר – כך גם לגופו.
מי ייתן וכל אחד יסיק מסקנה שאסור לעסוק בלשון הרע, זוהי עברה חמורה מאד.
דוד המלך אומר על כך:"נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה."[תהילים ל"ד, פ'ס, י"ד.]