פרשת: שמיני.


פרשת : שמיני/ מאת: אהובה קליין.
הפרשה פותחת ביום חשוב מאד – שהוא יום הקמת המשכן,רש"י אומר: שהכוונה לר"ח ניסן שלפי התורה – הוא החודש הראשון בשנה.
יום זה, שבו הוקם המשכן- היה לאחר שבעה ימי מילואים , כלומר היום השמיני וכך כתוב בלשון התורה:"ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרון ולבניו ולזקני ישראל."..
באותו יום, עשרה מיני כבוד נתקבצו במשכן:
ראשון למעשה בראשית.-היום הראשון לבריאת העולם שהיה באחד בשבת.
ראשון לנשיאים- שהנשיאים הקריבו קורבנות בחנוכת המשכן.
ראשון לכהונה-זה היום הראשון שאהרון ובניו הקריבו בחנוכת המשכן, שהרי קודם לכן זה היה תפקידם של הבכורות.
ראשון לעבודה –הכוונה לסדר עבודות ציבור, קורבנות תמידים וקורבנות אחרים.
ראשון לירידת אש מן השמים.
ראשון לאכילת קודשים במחיצה ולפני זה הקודשים היו נאכלים בכל מקום,
ראשון להשכנת השכינה במשכן.
ראשון לברך את בני ישראל.
ראשון לחודשים-היה זה בר"ח ניסן שהוא ראשון לחודשי השנה על פי התורה.
ראשון לאיסור הבמות.-שמאותו יום נאסרו הקמת הבמות.
רש"י אומר שיום הקמת המשכן נחשב ליום מיוחד-שעם ישראל באותו יום משול לכלה הנכנסת לחופתה
ביום חגיגי.
הפרשה מספרת לנו בהמשך- כי אהרון בירך את העם באותו יום ואש יצאה מלפני ה' ואכלה את כל מה שהיה על המזבח, זאת הייתה ההוכחה לרצונו של ה' בקורבנות שהוקרבו לפניו.
בהמשך מסופר על שני בני אהרון:נדב ואביהוא, שהקריבו אש זרה על המזבח לפני ה' ,למרות שה' לא ציווה אותם לעשות זאת, הם נענשו ואש ירדה מן השמים והמיתה אותם, הם נקברו מחוץ למחנה.
תגובתו של אהרון הייתה : שתיקה, כפי שכתוב: "וידום אהרון." –[פרק ,י', פס',ג',]
על התנהגות זאת של אהרון, רש"י אומר:שזוהי גדולתו של אהרון ששתק ולא ערער אחר עונש זה שה'
הביא ועל כך קיבל שכר,שפרשת שתויי היין – בה נאמר שאסור לכוהנים לשתות יין ושיכר, בבואם אל אוהל מועד – נאמרה לאהרון בלבד ולא למשה.
בפרשה ניתנים הוראות שניתנו לאהרון ולבניו בעניין חלקי הקורבנות שלא הוקטרו על המזבח.
בסוף הפרשה מסופר שבשר חטאת שהותר לכוהנים לאכול,לפי הדין, דווקא הם שרפו אותו.
.על כך משה כעס ואמר לבני אהרון, שלא קיימו את המצווה כהלכתה,
אבל, לאחר שהם הסבירו שבעקבות האסון של מות בני אהרון, הם החליטו לא לאכול את בשר החטאת.
משה הסכים לדבריהם.
בחלק השני של הפרשה, התורה מדריכה אותנו, אלו בהמות ועופות – כשרים לאכילה.
סימני הבהמה הכשרה הם: מעלה גרה מפריסה פרסה ושוסעת –שסע.
אסור לאכול עופות , בהמות ושרצים טמאים,כי אנו מצווים להיות קדושים,כמו שכתוב:"לא תטמאו
את נפשותיכם."יש אומרים שבמילה:"תטמאו"-יש רמז להיות אטומי לב ,במידה וחס ושלום חוטאים באכילת בהמות שרצים ועפות טמאים,- הדבר גורם להיות אטומי לב.
כי ה' הבדיל בן עם ישראל ליתר העמים בכך ,שעם ישראל קיבל את התורה והוא מצווה לשמור על קדושתו לנצח.לקיים את המצוות ולהיזהר לא לאכול מן הטמא.