האתר של הציירת והסופרת אהובה קליין

פרשת אמור באה בסמיכות לפרשת קדושים והמכנה המשותף לשתי הפרשות - היא הקדושה.
אלא שבפרשת קדושים הדגש הוא על כלל ישראל- שנדרש להיות עם סגולה ,על ידי התרחקותו מהעבירות .עליו לקיים את מצוות התורה, מהן מצוות בן אדם למקום כגון :שמירת השבת.
ומצוות בן אדם לחברו כגון:"לא תלך רכיל". או מצוות כיבוד הורים.
לעומת זאת בפרשת אמור- יש דגש על הקדושה של הכהנים. הכהנים שנמצאים ברמת קדושה גבוהה יותר, נדרשים לשמש דוגמא אישית לעם.
כוהנים בעלי מום לא רשאים לשרת בקודש הקודשים,אסור גם להקריב קורבנות בעלי מום.
אסור לכהן להטמא למת, פרט למשפחתו הקרובה ביותר,כגון לאביו , אימו , אחיו ,אחותו.
הפרשה מפרטת דינים נוספים בנוגע להתתנהגות הכהנים,
בהמשך מדובר על הציווי לשמירת המועדים,כולל גם שמירת שבת.