האתר של הציירת והסופרת אהובה קליין

אין דבר העומד בפני הרצון/ מאת: אהובה קליין.
אי שם באי קטן בלב ים.
התנוסס לו ארמון מפואר ורם.
אשר דר בו מלך- שלא היה מאושר.
כי ברצונו היה להשיג גם מה שאי אפשר.
בארמון זה, היו הרבה משרתים,
כולם היו עסוקים לילות ובקרים.
ביניהם, היה גם יהודי,ירא שמים בשם אלישע,
תפקידו היה :לערוך תיקונים וחידושים כל שעה.
יום, יום, עבד והצטיין בחריצותו
וכולם היללו אותו על מסירותו.
לעת ערב היה חוזר אל משפחתו בביתו הצנוע.
מאושר וכך התנהל סדר יומו באופן קבוע.
הכול זרם על מי מנוחות
ולא התעוררו שום בעיות.
אך, באחד מימי סוף השבוע,
חזר ר' אלישע כשמבטו מושפל ותמוה.
"מדוע פניך לא כתמול שלשום"?-שאלה אותו אשתו.
אותה שאלה – נשאל גם על –ידי ילדיו הקטנים ובנו בכורו-
ששמו היה:אלחנן,ילד בעל כישרונות מרובים,
אשר חנן אותו- אלוקים בהרבה מישורים.
ענה להם האב-
כי לפתע המלך אינו נלהב
ומעתה מאיים עליו בפיטורין,
אם לא יעשה בארמון שינויים.
כבר באותו יום קיבל מהמלך איגרת,
עם איומים שרוחו מתקצרת,
אם לא יחולל שינוי גדול בארמון,
הוא יגורש משם בבושת פנים וחיפזון.
שלושה לילות נדדה שנתו של ר' אלישע
מידי פעם נשא תפילה לה' שיוושע
אז הבן הבכור החליט, כי חייבים להירתם לעזרה-
כדי להינצל מהמצב הנורא!
כי אין דבר העומד בפני הרצון
ואין להירתע מאנשים חומדי לצון.
אי לכך, יצא אלחנן לשוח בקרבת ביתו
ולפתע נתקל בהודעה של המלך הוד רוממותו,
בו היה כתוב: כי המלך מחפש-איש אחד-
שיצליח להפוך את ארמונו למיוחד.
כל אשר יבצע את דרישתו, יתמזל מזלו ויבוא על שכרו וימולא בקשתו.
אלחנן, גמר בליבו לגשת אל המלך בהקדם האפשרי-
על- מנת להציע לו רעיון גאוני ויצירתי.
ההורים העריכו את עוז רוחו
ונתנו לו את ברכתם טרם צאתו.
כאשר הגיע אלחנן לשער הארמון,
נפגש עם שני אנשים יהירים שהביטו בו בתימהון.
אנשי המשמר פתחו את דלת הכניסה לאולם.
המלך ישב על כיסאו המלכותי שהצטיין ביופיו המושלם.
שני האנשים הגאוותנים הציען רעיונות
כגון:לשנות את צורת החלונות.
או להוסיף כמה קומות,אך המלך בז להצעתם
ומייד ציווה להוציאם.
הנה כאשר עמד אלחנן בהתרגשות לפני הוד רוממותו.
הציע לצייר על קיר הארמון-ציור פרי דמיונו,
המלך חשק לחזות ביצירתו,
לכן פקד על משרתיו לספק לו חומרי צביעה כאוות נפשו.
אלחנן השקיע הרבה מחשבה והציור יצר אשליה אופטית בצורות וצבעים
וכל הצופה בו, היה חש כאילו צועד בן השערים-
בתוך מסדרון אין סופי שבצדדיו פתחים .
בקצהו חלון המשקיף אל עבר יער ובו חיות וציפורים.
בתום כמה שעות של עבודה קשה,
המלך התפעל מהציור המרשים והנפלא
ובתמורה נאות לקבל את בקשתו של אלחנן,
גם לשלם לו שכר הוגן ולא לפטר את אביו הנאמן.
כאשר הבן בישר למשפחתו – את הבשורה המשמחת
כל בני הבית הודו לה' על אשר גרם להם - אושר ונחת!