תפריט

חורבן העולם באלף השביעי




בס"ד

ציטוט מתוך ספרו של הרב יהודה חיון שליט"א, "אוצרות אחרית הימים"

"אמר רב קטינא: שית אלפי שני חרוב הוי עלמא וחד חרוב, שנאמר ונשגב ה' לבדו ביום ההוא".
האמנם יחרב העולם. אם כן, מהו היקפו של אותו חורבן, היהא זה חורבן כלל או שמא חורבן חלקי. על מהותו של אותו חורבן, יסודו, שורשו ועניינו, ועל אשר יארע באותו אלף, נעמוד בפרק הבא.

ארבע שיטות עיקריות ישנן בזה:
יש אומרים, שהחורבן יהיה כה מושלם עד כדי החזרת הבריאה לתוהו ובוהו ולאפיסה מוחלטת, כאשר היה קודם בריאת העולם.
יהיה זה לאחר הרגע האחרון שבסוף האלף השישי, הבריאה כולה-שמים וארץ וכל צבאם-תגיע לתכלית אשר לשמה נבראה בששת ימי בראשית, ומעתה אין עוד צורך בה, ועל כן תחרב כליל.

לעומתם סוברים אחרים, שהעולם לא יחרב כלל, וכוונת דברי רב קטינא באומרו "חד חרוב" ביאורו: חרוב מיצר הרע, כי תתבער רוח הטומאה והזוהמה הגופנית מן העולם.
לנוכח דעתם זו-שהעולם לא יחרב כלל-יש לנו לבאר מה יארע באותו הזמן:
הכל מודים כי העולם בזמן ההוא מיועד לצדיקים אשר ניעורו בתחיית המתים. ומטרתו, להתענג תענוג שאין לו סוף. אלא שנחלקו על צורת היותם בו. יש אומרים שנשמותיהם תלבשנה מלבוש אחר טהור וקדוש כמלאכי עליון.

בדרך אחרת יש שמבאר את מהות החורבן, לדעתו, ה"וחד חרוב" אינו מתייחס כלל לאלף השביעי, כי אם לאחד מאותם "שית אלפי שנין", שיהיו בו פורענויות קשות, צרות ומבוכות, והיינו האלף האחרון שבהם, הוא האלף השישי.
לדעה זו יוצא איפוא, שרובו הגדול של ה"וחד חרוב" כבר מאחורינו, באשר עמידתנו עתה בסופו של האלף השישי.

שיטה נוספת מצינו בזה, המפשרת בין הדעות הקודמות, לשיטה זו, אומנם יחרב העולם בסופו של דבר חורבן מוחלט, אך לא יהיה זה כבר באלף השביעי הבא לקראתנו, אלא ביובל-הוא האלף החמישים, ועד אז בכל אלף שביעי יחרב העולם חורבן חלקי, שביעית החורבן, עד שיכלו שבע השביעיות, ובסיומם יחזור העולם לתוהו ובוהו, כאשר היה קודם בריאת העולם.
כאמור, מימרא זו מובאת בגמרא בשם רב קטינא.

עד עתה עסקנו בביאורה המבטאת את דעת אומרה. אך עדיין נותר לנו לברר האם דעה זו-תהא כפי שתהא-מקובלת גם על שאר תנאים ואמוראים. גם בזאת נחלקו רבותינו:
יש אומרים, כי דעת רב קטינא אינה אלא דעת יחיד, ואמנם שאר תנאים ואמוראים חולקים עליו.
ויש אומרים, שבדעת רב קטינא כן דעתם של שאר תנאים ואמוראים "כי אין אנו רואים בתלמוד חולק עליו".
ויש סוברים, לא זו ולא זו, דעת רב קטינא אינה דעת יחיד אך גם לא דעת כולם, אלא כל אותם תנאים ואמוראים הקובעים זמנים שונים לאורך ימות המשיח-ארבעים, שבעים ועוד, חולקים המה על דעתו של רב קטינא, והנותרים סוברים כמותו.