תפריט
- אחרית הימים והמשיח באור היהדות
- אתרי קודש נוספים
- תחית המתים ועולם הבא
- תחיית המתים
- מדרש סעודת גן עדן
- חורבן העולם באלף השביעי
- בעלי חיים באחרית הימים
- בית המקדש השלישי
- ביטול היצר הרע באחרית הימים
- איראן והקשר הנאצי
- האמונה בביאת המשיח
- ביאת אליהו הנביא
- גוג ומגוג לפי הזוהר
- מלחמת גוג ומגוג ע"פ הרב מוצפי
- גוג ומגוג לפי הרב יהודה חיון
- התגלות המשיח תהיה פתאומית
- שלושה סימנים בישראל
- הערב רב חלק ב'
- הערב רב הקליפה הקשה
- דוד מלך ישראל חי וקיים
- מלך המשיח
- האם מותר לדחוק את הקץ?
- היכונו לביאת המשיח?
- לא ידע אדם איך שיהיו עד שיהיו
- ההבדל בין אגרת תימן לאיגרת הרמב"ם
- האם רבי עקיבא טעה בבן כוזיבא?
- למה לא מדברת ההלכה על על "משיח ודאי"?
- מהו ההבדל בין בחזקת משיח למשיח ודאי?
- משיח הוא אדם או שהקב"ה הגואל?
- מתי יקוימו כל הנבואות בקשר למשיח ?
- מה יהיה מצב העולם בזמן התגלות המשיח?
- האם המשיח יצטרך להראות גם מופתים?
- מהו סדר התגלות המשיח ?
- החושך שלפני האור
האם מותר לדחוק את הקץ?
בס"ד
שאלה 13
איך מתישבת התעמולה בענין ביאת המשיח עם אזהרת חז"ל שלא לדחוק את הקץ?
חז"ל אומרים בכתובות (קיא,א) שהקב"ה השביע את ישראל שלא ידחקו את הקץ, "אם תעירו או תעוררו את האהבה עד שתחפץ". האם בפרסומים בנוסח של "עד מתי"..."משיח עכשיו"..."היכונו לביאת המשיח"...אין משום דחיקת הקץ?
תשובה:
בגמרא שם ישנן שתי גרסאות:
א."שלא ירחקו את הקץ", ופירש רש"י : "בעוונם"וגם המהרש"א שם גרס "ירחקו" ופירש בזה: "שלא יהיה בעיניהם הקץ רחוק, דהוי כאילו מתיאשין מן הגאולה, אלא יהיה בעיניהם זמן הגאולה קרובה, כמו שכתוב כי קרובה ישועתי לבוא".
ב.רש"י מביא עוד גירסא: "שלא ידחקו את הקץ" ומפרש: "לשון דוחק שלא ירבו בתחנונים על כך יותר מדי". אבל על כרחך שאין בכונתו שלא להתפלל על הגאולה, שהרי רש"י אינו חולק על נוסח התפילה שמתפללים שלוש פעמים בכל יום: ומביא גואל לבני בניהם, גואל ישראל, תקע בשופר גדול, השיבה שופטינו, ולירושלים עירך, את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח, ותחזינה עינינו, ומסיימים יהי רצון שיבנה בית המקדש במהרה בימינו. וגם רש"י עצמו ביאר בכמה מקומות שהגאולה תהיה דוקא על ידי התפילה והצעקה למהר את הקץ.
והנה הרבה ביאורים נאמרו בדברי רש"י ואכ"מ להאריך בזה, ודי אם נעתיק דברי החתם סופר ז"ל בשו"ת חלק ו' סימן פ"ו, שכינה את אלו הטוענים שאין להתפלל על הגאולה בשם "שנואי נפש דוד", וכתב שהם שוכחים את הפסוק בישעיהו (סב,ו-ז) המזכירים את ה: "אל דמי לכם ואל תתנו דמי לו עד יכונן ועד ישים את ירושלים תהילה בארץ".
וביאר שם שבזמן גלות בבל היו נביאי שקר שאמרו להם שיצאו קודם שבעים שנה ועל כך אמר ירמיהו "שקר הם אומרים", אבל בסוף שבעים שנה כבר הרבה דניאל להתפלל שהיה זה כבר הזמן הראוי לגאולה. וכן בזמננו בגלות הזה מצוה עלינו לבקש את דוד מלכנו. "ומה שכתב רש"י בשלהי כתובות שלא להרבות בתפילה, כוונתו שלא להרבות דוקא, כגון יוסף דילריינא (שרצה לדחוק את הקץ ע"י השבעת מלאכים ושמות) אבל להתפלל בכל יום חובה עלינו" עכ"ל בדבריו באריכות.
ועיין בדברי החפץ חיים ז"ל (בפירוש הח"ח על התפילה סימן קס"ח): "כמה פעמים ביום אנו מבקשים על הגאולה, אולם הבקשה בלבד אינה מספקת, יש לתבוע את הגאולה כפועל שכיר המבקש את שכרו, שהדין הוא שאם אינו תובע אין החיוב לתת את שכרו בו ביום, כן אנו צריכים לתבוע את גאולתנו". ועד"ז האריך הח"ס בכמה מקומות.
ועל פי זה מובן, שבזמן האחרון, שנתרבו כל כך הסימנים של הגאולה, כאשר מתחילים להרגיש ולטעום מהגילויים שיהיו לעתיד לבוא, כגון מה שנתקיים בזמננו מעין התחלה של "וכתתו חרבותם לאיתים" בכמה מדינות, וכן יצאו מן המיצר והשביה מאות אלפי ישראל, שבזה יש מעין ובדוגמת קיבוץ גלויות שיהיה לעתיד (ועל דרך המבואר בכתבי האריז"ל שבערב שבת טועמים ממאכלי השבת).
ולאידך כבר עברנו את כל הסימנים השליליים שחז"ל אמרו בסוף מסכת סוטה על דור הגאולה, הרי בודאי שיש לזעוק ולבקש מהקב"ה שימהר את גילוי משיח צדקנו וישיב את שכינתו לציון וסדר העבודה לירושלים