תפריט

האם רבי עקיבא טעה בבן כוזיבא?




בס"ד

שאלה 9.
כשאמר רבי עקיבא שבן כוזיבא הוא המשיח האם צדק או טעה?
הרי לבסוף לא הצליח בן כוזיבא להביא את הגאולה, ואם כן רבי עקיבא כביכול לא צדק בדבריו, ואיך אפשר לסמוך על סיפור זה ולבנות על פי זה הלכה. ואכן היו שכתבו לאחרונה שבן כוזיבא "טעו בו חכמי דורו ואפילו רבי עקיבא טעה בו"

תשובה:
איך יתכן לומר שרבי עקיבא וכל חכמי דורו טעו בהלכה למעשה רחמנא ליצלן, והרי הרמב"ם לומד מהם איך צריכה להיות ההלכה לדורות.

וגם מצד האמונה בחכמי ישראל אי אפשר לומר דבר כזה שגדולי התנאים טעו בענין כ"כ יסודי בעיקרי האמונה. וח"ו לומר שהיה פגם באופן האמונה בביאת המשיח ובאופן ה"ציפית לישועה" של ר"ע וחבריו, איך אפשר להתבטא כך על רבי עקיבא וכל חכמי דורו?!
וברור שאין הדבר כן, כי רבי עקיבא היה זה שמשה רבנו מעיד עליו שהוא ראוי שתינתן התורה על ידו (מנחות כט,ב) ו"לא היה מעולם נברא רבא כוותיה" (רבינו גרשום ב"ב יב,ב) וחס ושלום לומר שגדול עולם זה שכל התורה שבע"פ בנויה עליו (סנהדרין פו,א) יעזוב בטעות את כ"ד אלף תלמידיו, וינדוד בטעות ממדינה למדינה, ויכריז על אדם שהוא מלך המשיח.

אלא שבאמת כל מה שעשה ר"ע היה הלכה לזמנו והלכה לדורות, ולא טעות וכשלון ח"ו. וראה בילקוט משלי (רמז תתקמ"ד) שכשמת רבי עקיבא בבית האסורים, בא אליהו הנביא להוציאו משם, וטיפל בעצמו בקבורתו, ובמדרש עשרה הרוגי מלכות הוסיפו בזה, שבעת קבורתו הכריז עליו אליהו: "שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול", כי ר"ע לא טעה ולא נכשל חלילה, אלא כל מעשיו הם עפ"י תורה והם גופה של תורה, כי עפ"י ההלכה היה בן כוזיבא משיח שבדורו ועפ"י ההלכה היה צריך לקבלו כמי שהוא בחזקת משיח.

ומה שלבסוף לא הצליח בן כוזיבא בהשלמת כל שלבי הגאולה, אין זה מוכיח שהוא לא היה משיח שבדורו, אלא שאעפ"י שהיה משיח, מ"מ לא היה "זה שהבטיחה עליו התורה" (כלשון הרמב"ם בהשמטה שם). כי התורה הבטיחה שיהיה משיח מבית דוד שיחזיר מלכות דוד ויביא את הגאולה השלימה, ואילו בן כוזיבא אף שהיה משיח שבדורו והתחיל בפעולות השייכות להחזרת המלכות ומלחמות ה' וכו', אבל לא הצליח להשלים זאת ולהביא את הגאולה השלימה עד שנהרג בעוונות הדור.

ומה שאומרת הגמרא (סנהדרין צז,ב): "ולא כרבי עקיבא", הרי זה רק על מה שהוא דרש "קץ" מהפסוק (חגי ב,ו) "עוד אחת מעט היא ואני מרעיש את השמים ואת הארץ", משא"כ לגבי מה שאמר על בן כוזיבא שהוא המשיח, בזה היה מחויב על פי תורה, וכנ"ל.

והטעם שהקב"ה הביא למצב כזה, שיהיה אדם שעל פי תורה צריך לומר עליו שהוא משיח אע"פ שלבסוף לא הצליח להביא את הגאולה, הנה על כגון דא אומר הרמב"ם שם (בהשמטת הצנזור): "ולא העמידו הקב"ה אלא לנסות בו רבים", היינו שהקב"ה סיבב את מעשה בן כוזיבא בשביל "עבודת הנסיונות", שע"י סיפור בן כוזיבא ורבי עקיבא נעשה ניסיון גדול על האמונה בביאת המשיח, והקב"ה רוצה שבשעה שיגיע הזמן האמיתי "של בחזקת משיח" יתגברו עם ישראל על הנסיון, ולא תחלש אצלם האמונה במשיח עקבות מעשה בן כוזיבא, (ועיין ב"יחי המלך" פרק נ'). ולכן פוסק הרמב"ם שכשתהיה שוב דוגמא כזו של יהודי המתאים לסימנים של "בחזקת משיח", ילכו עם ישראל בדרכו של רבי עקיבא ויכריזו שעל פי תורה "דין הוא מלכא משיחא", מתוך אמונה שמשיח זה שיעמיד הקב"ה הוא "זה שהבטיחה עליו התורה" והוא יביא את הגאולה השלימה.