תפריט

ביטול היצר הרע באחרית הימים




בס"ד

ביטולו של היצר הרע באחרית הימים

נאמר ביחזקאל: "ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם, והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר", זהו ששנו רבותינו "לעתיד לבוא מביאו הקב"ה ליצר הרע ושוחטו".
היהא זה כבר לימות המשיח או שמא רק לאחר מכן. האם כתוצאה מביטולו של היצר הרע תיבטל גם הבחירה, או שמא שני עניינים נפרדים המה. על כך נעמוד בפרק זה.

מועד ביטולו
בקוהלת נאמר: "וזכור את בוראיך בימי בחרותיך עד אשר לא יבואו ימי הרעה והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ". אחרו חז"ל במסכת שבת: "והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ-אלו ימי המשיח שאין בהם לא זכות ולא חובה". מפרש החפץ חיים במאמר ציפית לישועה בזה הלשון: "והטעם כי אז יתבטל היצר הרע". הנה מפורש לנגד עינינו, כי ביטולו המוחלט של היצר הרע, יהא כבר לימות המשיח.

ויסוד הדברים מבואר ברמב"ן על הפסוק ומל ה' אלקיך את לבבך, וכה הם דבריו: "...כי מזמן הבריאה הייתה רשות ביד האדם לעשות כרצונו צדיק או רשע...כדי שיהיה להם זכות בבחירתם בטוב ובעונש...אבל לימות המשיח תהיה הבחירה בטוב להם טבע לא יתאוה להם הלב למה שאינו ראוי ולא יחפוץ בו כלל...וישוב האדם בזמן ההוא לאשר היה קודם חטאו של אדם הראשון שהיה עושה בטבעו מה שראוי לעשות ולא היה ברצונו דבר והפכו...וזהו ביטול היצר הרע ועשות הלב בטבעו מעשהו הראוי...שיתבטל יצרם בזמן הוא לגמרי...וכן נאמר ביחזקאל: ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם ועשיתי את אשר בחוקי תלכו...וזהו שאמרו רבותינו והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ, אלו ימות המשיח שאין בהם לא זכות ולא חובה".

ולמעלה בקודש, בספר תנא דבי אליהו (פרקים ד', ה', כ'), וזה לשונו: "חיים שלא ביצר הרע לימות בן דוד...שנאמר ונתתי לכם לב בשר, ורוח חדשה אתן בקרבכם, אלו מעשים טובים. והסירותי לב האבן מבשרכם, זה יצר הרע. ונתתי לכם לב בשר, זה יצר טוב לקיים כל דברי התורה".

לעומתם סוברים אחרים, כי אומנם יתבטל היצר הרע, אולם לא יהא זה כבר לימות המשיח, אלא בעת תחיית המתים, וכה כתב בספר "מגיד מישרים" לר"י קארו: "מגלינא לך רזא טמירא...שבזמן תחיית המתים דהוא בתר ימות המשיח יהא חרב עלמא מתאוות וכיסופין דהאי עלמא, והא בהוא זימנא יתבטל יצר הרע מעלמא.
ומסתבר כי כזאת היא גם דעתו של הרמב"ם, כי על כן בכל הנוגע לימות המשיח פוסק הוא כשמואל הסובר כי אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד, ודעת שמואל ברורה כי מלבד שעבוד מלכויות לא יהיה שום שוני בין העולם הזה לימות המשיח.

יוצא איפוא, כי בנידון שלפנינו נחלקו רבותינו, לדעת הרמב"ן והנלוים אליו, ביטול היצר הרע יהא כבר לימות המשיח, ולדעת הרמב"ם והנלוים אליו, אומנם יתבטל היצר הרע לעתיד לבוא אולם לא יהא זה כבר לימות המשיח אלא לאחר מכן.
ונראה כי אף לדעת הסוברים שלא יתבטל היצר הרע ביטול גמור ומוחלט כבר לימות המשיח, מכל מקום גם לדעתם יפוג כח היצר הרע באופן משמעותי כבר אז.

כי הנה על ימות המשיח כתב הרמב"ם: "ומפני זה נתאוו כל ישראל נביאיהם וחכמיהם לימות המשיח, כדי שינוחו ממלכויות שאינן מניחות לעסוק בתורה ובמצוות כהוגן, וימצאו להם מרגוע וירבו בחוכמה...לפי שבאותם הימים תרבה הדעה והחוכמה והאמת שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה'",כמו כן כתב במקום אחר: "לא נתאוו חכמים והנביאים לימות המשיח...אלא כדי שיהיו פנויין בתורה וחכמתה...ובאותו זמן...לא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד, ולפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם..."

מאידך, אמרו חז"ל כי אין אדם חוטא אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות, רוח שטות ורוח חכמה הריהם דבר והיפוכו, אם רוח שטות גורמת להשתלטות היצר הרע על האדם הרי שרוח חכמה דוחקתו ומסלקתו ממנו,ומאחר ובאותם הימים תרבה הרוח חכמה, שוב-באותה מידה-יפוג כוחו של היצר הרע אשר מניעו העיקרי הינו הרוח שטות החופפת על החוטא.

מהות ביטולו

יש אומרים, כי כתוצאה מביטולו של היצר הרע תיבטל מן האדם גם הבחירה בין טוב לרע.
ויש אומרים, כי ביטול יצר הרע לימות המשיח אין עניינו ביטול הבחירה, כי הנה גם אדם הראשון עוד קודם החטא היה בעל בחירה, כי על כן נברא האדם וזוהי תכלית בריאתו שיהא בעל בחירה עצמית לבחור בין טוב לרע, אלא בעוד שקודם חטאו היתה לו תשוקה אמיתי, כזאת שהייתה מותאמת לתענוג החטא, הרי שלאחר החטא-עת בוא היצר הרע בקירבו-נתוספה לו תשוקה שיקרית הגדולה לאין ערוך ממידת התענוג האמיתי של החטא. הנחש הוא יצר הרע, ברצות הנחש להסית ולהטעות, הוסיף תשוקה שיקרית לתענוג חטא עץ הדעת באומרו: "והייתם כאלוקים יודעי טוב ורע", ואמרו במדרש שאמר להם כי אם יאכלו מעץ הדעת יוכלו לברוא עולם. מן אותו הרגע נולדה בו באדם התשוקה המוטעית לעבירה על ידי דמיונות שיקריים להנאות שאינן קיימות, זוהי לידתו של היצר הרע, ובאחרית הימים עם ביאת משיח צדקנו תהא גם שחיטתו, ויחזור העולם לקדמותו כאשר היה מתחילה קודם החטא, לבחור בין טוב לרע כפי אמיתותם.